אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צפו: קצר על הפרשה | קבלת התורה בסיני – אילוץ

התורה מסבירה לנו שהקב"ה מעביר את ישראל במדבר סיני בגלל סיבה טכנית: הפלשיתים. אם לא היה קורה כך, היכן היינו מקבלים את התורה? ומה המשמעות של זה? הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע

צפו: קצר על הפרשה | קבלת התורה בסיני - אילוץ
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת וארא: בתחילת הפרשה הקב"ה נותן למשה את תכנית הפעולה לזמן הקרוב, ומהי? – מה שאנחנו מכירים מהגדה של פסח כארבעה לשונות גאולה, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, זאת אומרת יציאה ממצרים, ובסוף "והבאתי אתכם אל הארץ".

אבל חסר פה משהו חשוב, מתן תורה! איפה הוא משתלב? דבר דומה נקרא בעוד שבועיים, בפרשת בשלח, "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם א-להים דרך ארץ פלישתים, כי קרוב הוא…" ללכת לאורך ים תיכון זו הדרך הקרובה ממצרים לארץ ישראל, אבל בגלל שישבו שם הפלישתים לא היתה ברירה והיה צריך ללכת דרך המדבר.

מה היה קורה אם הפלישתים לא היו שם? – הם היו הולכים לאורך ים תיכון תוך כמה ימים, מגיעים ישר לארץ ישראל. אבל מה עם הר סיני, שנמצא אי שם בלב המדבר?

רואים שתהליך יציאת מצרים, לפחות בצורה שבה הוא מוצג לעם ישראל, זהו תהליך של יציאה ממצרים לקראת ההגעה לארץ ישראל. במילים אחרות, זהו הצד הלאומי, הצד הפוליטי, אתם יותר לא עם של עבדים, אתם עם בני חורין, אתם תקימו מדינה יהודית בארץ ישראל.

עוד באותו נושא

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת וארא תשפ"א

ומה המשמעות של יהודית, כשאין תורה בשלב הזה? – אתם בני ישראל, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי", העניין עכשיו הוא הצד הלאומי, הפוליטי, עם זה תתחילו. ומה עם התורה? הרי ברור שחייבים תורה – היא היתה ניתנת אולי בירושלים, אולי במעמד של הר גריזים והר עיבל, בשכם, אולי בתל אביב, אין ספק שהיא היתה ניתנת איפשהו. אבל היא היתה תורת ארץ ישראל, קבלנו את התורה בסיני, בגלות, כאילוץ בגלל הפלישתים, כפי שנראה בעוד שבועיים, אבל זה לא אמור להיות כך בתכנית המקורית.

כי יציאת מצרים היא משהו מדיני, לאומי, והממד הדתי יבוא אחר כך, במתן תורה כמו שהיה בפועל, או כמו שהיה בתיאוריה בארץ ישראל עצמה.

גם בחגים דאורייתא יש את פסח ויש את שבועות, שמחוברים ביניהם על ידי ספירת העומר, אבל אלו שני דברים, יש את הממד הפוליטי הלאומי ויש את הממד הדתי.

למה חשוב לשים לב להבחנה הזו? – כי בדורנו, לצערנו הרב, יש כאלו שמחזיקים רק בזה או רק בזה, ולפי מה שראינו יש לזה מקום, כפי שבתורה יש הפרדה בין השניים, אבל השלמות היא כמובן גם וגם, גם הצד הלאומי וגם הצד התורני.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אי אפשר לבוא לארץ ישראל בלי תורה...
משה אהרון | 16-01-2021 22:50
תיאורטית אם היה הקבה מעביר אותם דרך ארץ פלישתים גם אז היו מגיעים קודם להר האלוהים לקבל תורה ורק אחר כך פונים לקו החוף ליליך קצר יותר לארץ ישראל . בסד. עשר, עשר, עשר ================. בעשרה מאמרות נברא העולם וכל הרשעים המחריבים את העולם מחללים את עשר המאמרות. אלה סופם להיות מוכים בעשר מכות . עשר כנגד עשר החל ממכת דם [הפיכת מים לדם] וכלה במוות של ממש במכת בכורות . לעומתם צדיקים שבונים את העולם למעשה משדכים נשמת חיים לעשרה המאמרות בשיכלולם גם לעשר הדיברות . שהשמיעה והדיבור הם הם נשמת אפם של החיים שמצווה האדם לשמוע את עשר המאמרות ולהטמיע את משמעותן כבסיס רעיוני בחייו וכמו גם להוסיף ולשמוע תדיר את דבר ה' שבתורה. משה אהרון
2
ללא תורה זה לא מוסרי להשתלט על ארצו של כנען
תורה לפני ארץ | 17-01-2021 0:42
שבטי נוודים חיים בתנועה מתמדת ללא אדמה ומחפשים דרך חיים אחרת. התורה מגדירה תורת מעמדות לפיה הכנענים הם עבדים חסרי רכוש ולכן ארצם היא הפקר. בעזרת תורת מעמדות זו ניתן לגייס צבא גדול לביצוע רצח עם ולרשת את ארצם של הכנענים. 40 שנה זה מספיק זמן כדי לתפור את הסיפור היטב ולבסס את התורה המעמדית.
אני יודע מאיפה זה בא לך - איש יקר
משה אהרון | 17-01-2021 10:27
שמע איש יקר המוחלטות היא לא נחלתינו בני האנוש יש מצבים בחיים שבני האדם אינם יודעים לתמרן ולצאת מבעיות קשות במיוחד שהעולם מתדרדר לשפל לריקבון שאין לו תקנה כמו במבול . אחרי המבול ביקש האלוהים שלא להגיע למצב של חורבן עולם אלא לגדר ולטפל בפיסות ריקבון בניתוח להסרה .....כך במצרים הגיעו לשפל יחסי אבל בכנען הריקבון היה כל כך נורא שלא הייתה כל תקנה. להוותינו גם היום אנו עדים לאיים אנושיים שתקנתם היא רק השמדה אלא שאסור לנו לנקוט בכך באין את המוחלטות האלוקית ובצורה ברורה ומובהקת שכל העולם יודע ומבין. [כמו למשל עניין דעש].אם תמשיך בקו הזה ייתכן ותשנה דעתך.