הציונות הדתית, תנועה חברתית ששורשיה טמונים עוד מהמאה ה-19, מתחבטת מאז ומעולם מהי מידת השילוב הראוי לה בחברה הכללית. אם להקצין מעט את הנקודה: מה היא יותר: דתית או ציונית? למי היא קרובה יותר – לחבר החילוני מהצבא שגר בתל-אביב או לבן דוד החרדי שגר בבית"ר עילית?
ההצלחה של המגזר, היא במידה מסוימת עקב האכילס שלה. ככל שהיא גדלה ומתרחבת, היא מגיעה לעוד תחומים בחיים הציבוריים בישראל והשאלות שצריכות הכרעה רק גדלות. אם בעבר משפחות הדתיות גרו ביישובים קטנים או שכונות נפרדות, צעירי המגזר היו בעיקר במסלול "ההסדר" בצבא והבנות בשירות הלאומי, הרי שכבר כמה שנים טובות המצב לא בהכרח כך, והחיכוך עם סוגיות כלל ישראליות מביאות את מנהיגי המגזר – הרוחניים והפוליטיים – להכריע בנושאים הרבה יותר רגישים.
שבת, רבנות, להט"ב, כשרות, כלכלה, רפורמים, נישואין: כל הנושאים האלו עולים וצפים יותר ויותר, בעיקר מהשטח ומהאתגרים שצעירים וצעירות דתיים פוגשים ביום יום.
פיצול פוליטי, ויכוח אידיאולוגי
השבוע, עם הפילוג בין הימין החדש למפלגת "הציונות הדתית", חוזר הנושא גם לזירה הפוליטית. גם אם אין ספק שבנט וסמוטריץ' יכולים לשתף פעולה, כמו שעשו בשנים הקודמות, ברור שעכשיו המסרים שלהם מתחדדים ותופסים שני צדדים של החברה הדתית-לאומית.
בזמן שסמוטריץ' מאמין בכל כוחו שהמגזר צריך להישאר מאוחד, להניף את הדגלים שלו בכל הכוח, ולבוא לחברה הישראלית שהכיפה הסרוגה מונפת בגאווה על הראש. בנט מאמין שצריך להגיע ממקום של שילוב ובגובה העיניים עם החברה הכללית.
כשבנט אמר בחדשות 13 השבוע: "לא אשתתף בתחרות מי יהיה הפוליטיקאי הכי קיצוני והכי מפצל. אחת הסיבות להיפרדות היא הקצנה אין-סופית ופרובוקציות. אני נשוי לאישה מבית לא דתי ואני לא מזדהה כמגזר. אנחנו עם אחד". אי אפשר שלא היה להבין אותו ואת הרצון שלו שסוף סוף יהיה על הגה השלטון איש שלא מתבייש שהוא מגיע עם סל ערכים דתי-לאומי, לצד אחריותו לכלל תושבי המדינה.
כאשר סמוטריץ' אמר באולפן סרוגים: "צריך לטפל בקורונה אבל אני לא מבין למה צריך לשים בצד את הזהות היהודית של המדינה, את המערכת המשפט, את ההתיישבות, ואת כל מה שבשבילו אנחנו בפוליטיקה". הרגש המגזרי נזעק והצדיק את הטענות המוצדקות של סמוטריץ'.
מהו מודל השילוב הנכון?
ברור שלתוך הקלחת הזאת נכנסים רבנים ובכירים אחרים במגזר, כל אחד עם תפיסת עולמו ואמונתו – אבל בעיקר עומדים הצעירים יותר שמביטים על בנט וסמוטריץ', ונאלצים לבחור (במובן המטפורי) בין אמא לאבא: איזה מודל שילוב הוא הנכון יותר? הדרך של בנט או הדרך של סמוטריץ'?
כנראה שאין דרך להכריע בשאלה מהי הדרך הנכונה ביותר, אבל כעת היא עומדת שוב במבחן האלקטורלי.
בבחירות 2019 מועד א', שני הצדדים נחלו כישלון פוליטי ומאז הייצוג המגזרי בכנסת לא חזר לעצמו. יש לקוות שבסבב הזה, התוצאה תהיה שונה.
תגובות
ניתוח מעולה!
תנועה חברתית? בנט סל ערכים(ציבורי)דתילאומי? לא נפגשו עם החילוניות לפני 50 60 70 שנה בצבא ובאקדמי'ה? מוזר
סמוטריץ מייצג נאמנה את פלח החרדלי בציונות הדתית שמנוהג על ידי כנופיית ערוץ 7 ומשלב באישותו את כל ערכי חרדלי הציונות הדתית: התנשאות , יהירות , זחיחות, שחצנות, פגיעה בשונה, שינאת האחר, פילוג אובססיבי על גבול החולני, רדיפת תקציבים , שפה ירודה פה מטונף ורצון עז לכבוד ושררה אין ספק שראשי חרדלי הציונות הדתית גאים בו ורואים בו ממשיך דרכם
@סמוטריץ מייצג את הציבור כולו הדתי לאומי ודגליו . בנט מייצג את קידומו בלבד רכב עלינו. לא מייצג אותנו .זו האמת
.. איזה שטויות התנשאות חרדלית עם קטשופ אולי . התנשאות יהירות זה בנט נטו
יישר כח! ניתוח מעולה ! אכן ההתנשאות החרדל"ית הרסההכל חלקה טובה בציונות הדתית! שכחת להוסיף את ערך האפליה שהם דוגלים בו במוסדות החינוך שלהם
סמוטריץ כמו רבו זלמן רוצים אחדות אבל רק בתנאי אחד שכולם יהיו מאוחדים תחתיהם שכולם יהיו מאוחדים ויקבלו אותם למנהיגים בלעדיים לכן כל הדיבור על אחדות מסמוטריץ ומרבו הם חסרי משמעות והם רק מבטאים את רצונם להנהיג ולשרור על הציבור