תקיעת שופר באלול

ש: האם אשכנזים חייבים לעמוד?

ת: לא. אך כך נהגו. פסקי תשובות (תקפא ג – רשם מ"צ).

ש: האם מתפלל יחיד צריך לתקוע?

ת: לא תקנו. (שם).

ש: ציבור שלא היה לו שופר בבוקר, יכול להשלים?

ת: במנחה ולא בערבית. גם כדי ללמוד, אין תוקעים בלילה. שם.

ש: מה דין מי ששומע שופר באמצע שמונה עשרה ואין לו אפשרות אחרת?

ת: יש מתירים לשתוק ולהקשיב.

ש: מה דין ספרדים שקמים מוקדם ותוקעים בסליחות וזה מפריע לשכנים?

ת: אין עושים מצוה על ידי עבירה של הפרעה לאחרים, לכן יש לתקוע בשקט.

זמן סליחות

ש: מתי לומר סליחות?

ת: באשמורת האחרונה של הלילה שהן שלש שעות אחרונות, ויש נוהגים אחרי חצות. פסקי תשובות (תקפא ב – רשם מ"צ).

ש: האם מותר גם אחרי עלות השחר?

ת: כן. מי שאין לו כח, רשאי. שם.

ש: האם אפשר לפני חצות, מחמת עייפות?

ת: ספרדים אינם אומרים, ואם אין מנין אחר, ידלג על י"ג מידות. אשכנזים, יש מקילים בלית ברירה, בשעתיים שלפני חצות. שם (שו"ת יחוה דעת א מד. שו"ת אגרות משה או"ח ב קה – רשם מ"צ).

ש: ספרדים שהקימה מוקדם לסליחות גורמת שלא יעשו את עבודתם כראוי, וכן תלמידי ישיבה, מה לעשות?

ת: יצמצמו את ימי הסליחות לשני וחמישי או יאמרו לפני מנחה. שו"ת יחוה דעת ט מו.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

סליחות וברכות התורה

ש: האם לומר ברכות התורה לפני סליחות?

ת: כן. כי אומרים פסוקים, ואף על פי שהם נאמרים דרך תפילה. שו"ע או"ח מו ט מ"ב כז.

תיקון חצות או סליחות

ש: שמעתי שמי שאין לו זמן, עדיף תיקון חצות על פי סליחות?

ת: זה במי שנוהג תיקון חצות בקביעות, אבל שניהם באים מכח מנהג, ותיקון חצות כל העם לא קיבל, וסליחות כן קיבל, לכן סליחות קודמת (אמנם הגר"ח קניבסקי מובא בדעת נוטה ט עונה: כרצונו – רשם מ"צ).

ראו גם: דיני חודש אלול לפי מנהגי כל העדות

סליחות דרך הרדיו

ש: האם יוצאים ידי חובה על ידי שמיעת סליחות דרך רדיו או אן לויין?

ת: לא. כי אין שומעים קול אדם אלא קול מכשיר וכן אין כאן מנין (שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ד צא – רשם מ"צ).

ש: אפשר לענות אמן?

ת: כן, אם זה שידור ישיר, כי אנו יודעים שבאותו רגע נאמרו אותם דברי קדושה. וכן בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א).

סליחות בלא מנין

ש: האם מותר לומר סליחות ביחידות?

ת: כן. אך אין אומרים י"ג מידות (והרוב מתירים בטעמים). וכן כל הבקשות בארמית. שו"ע או"ח תקסה א. מ"ב תקפא ד. ועולי מרוקו כן אומרים אותן בקשות.

ש: מה הדין אם באמצע יצאו אנשים ואין מנין?

ת: אם נשארו ששה, ימשיכו ויאמרו קדיש בסוף. מ"ב תקפא ד. אבל בלי י"ג מידות. אך בקשות בארמית אפשר כמו קדיש.

ש: מה דין יחיד שמגיע לי"ג מידות אחרי שהציבור גמר לאומרם?

ת: לא יאמר.

אשכנזי בסליחות לספרדים

ש: האם אשכנזי יכול להצטרף לסליחות של הספרדים כדי לטעום טעם החויה?

ת: כל אחד צריך להתפלל כנוסח אבותיו. אם אין מנין כזה, יתפלל איפה שיש, אבל כנוסח שלו. ועבודת ד' היא לא לשם חויה אלא לשם הויה.

התרת נדרים

ש:האם אפשר למנות שליח להתיר לי נדרים?

ת: לא. רק האשה יכולה למנות בעלה.

ש: האם אשה חייבת בהתרת נדרים?

ת: על פי רוב לא נהגו אלא סומכות על כל נדרי.

ש: מי ראוי להתיר נדרים?

ת: בעל תורה שמבין מה זו התרת נדרים, פתח וחרטה.

ש: האם יכול להיות קרוב משפחה בין המתירים?

ת: כן.

ש: האם אפשר לעשות התרת נדרים בלילה?

ת: כן.

ש: האם זה מתיר נדר ממש?

ת: לא. על זה צריך התרה ביחידות בפני שלשה תלמידי חכמים. אלא זה מועיל רק לגבי נדר שנשכח.

ש: האם מסירת מודעה מועילה לנדר ממש?

ת: לא. רק מועיל שמה שיקבל אדם על עצמו ושכח לומר בלי נדר, יהיה בלי נדר. וכן כל מנהג טוב שנהג אדם בו שלוש פעמים.