נוער גבעות יקר, כבר שלושה שבועות, מאז מותו של חברכם אהוביה סנדק ז"ל, מדי ערב בעשרות מוקדים ברחבי הארץ אתם ואוהדיכם מוחים וזועקים. אתם קוראים להקמת ועדת חקירה ודורשים יחס הוגן מצד המשטרה, מח"ש ובתי המשפט. אתם זועקים "הטיוח חמור מהניגוח".

אך שאלה כנה לי אליכם. האמנם אתם נקיים מטיוחים? האם אתם באמת ישרים, כנים ואומרים את האמת שלכם? האם זה כל מה שאתם רוצים או שגם אתם מסתירים משהו שאולי אתם מפחדים להגיד? איני מאמין לכם.

לא רק שיוויון זכויות

אם כל מה שאתם רוצים זה שוויון זכויות, לא הייתם נמצאים שם בחזית והמרדף לא היה קורה. אילו הייתם דורשים רק יחס הוגן של רשויות האכיפה, לא היינו מגיעים לאיבה הזאת שהולידה את הקמת המפלג לפשיעה לאומנית של ימ"ר ש"י המטפל כמעט רק ביהודים, כלומר, בכם.

הודו באשמה. אתם רוצים מדינה שמפלה יהודים לטובה. קשה לכם לראות גויים שמשתלטים על קרקעות בארץ ישראל. לא, אינכם מסתפקים במאות אלפי היהודים הגרים ביהודה ושומרון, אלא אתם רוצים גם את המרחבים שמחוץ לערים וליישובים ואתם מתעקשים להסתובב בהם בגאון וכבעל הבית העושה כבתוך שלו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ההורים של אהוביה סנדק בבית משפט השלום בירושלים (צילום: חיים גולדברג)

קשה להעלות זאת על הנייר, אבל זאת האמת, אתם חולמים גם על כיבוש שכם, יריחו ועבר הירדן. אתם רוצים מדינה שתתנהל על פי התורה. אינכם מסוגלים לסבול "טפטוף" של אבנים בכבישי יהודה ושומרון או פיגועים של "מפגעים בודדים" גם במחיר של יציאה למלחמה ופגיעה בחיי אזרחי האויב. אתם גם שואפים לכבוד לאומי, כבוד שמים ושחלילה לא תהיה שום השפלה של חייל צה"ל או יהודי אחר.

אתם רואים את עצמכם ממשיכי דרכם של תלמידי הגר"א החלוצים ולוחמי המחתרות. אתם סבורים שהתורה נצחית ושהיא גוברת אפילו על הדמוקרטיה. אינכם מסתפקים במדינת יהודים עד שתהיה היא מדינה יהודית.

הגרוע מכל – חשוב לכם שחלומותיכם אלה גם יתגשמו בפועל, ואתם משוכנעים שהאחריות לכך מוטלת עליכם!

אל תיתממו

אני יודע בדיוק מה אתם רוצים ובשביל מה אתם מתמסרים יום ולילה, 24/7, 365 ימים בשנה. גם בחום השמש וכפור החורף; המלחמה התמידית מול האויב, ולהבדיל, המשטרה; הוויתור על לימודים, בגרויות והערכה של המכרים. כל זה קטן בעיניכם בשביל לקרב בעוד קצת את האידיאלים המשיחיים בהם אתם מאמינים.

נכון, מצטרף אליכם נוער שוליים שאינו בהכרח שותף לשאיפות ההזויות שלכם, אלא מחפש בעיקר מקום מפלט, אפשרות פורקן וחוויית אקשן ואלימות. אבל מהם אינני מתרגש. הם לא מספיק חדורי אמונה ומוטיבציה. הם לא יחזיקו מעמד להרבה זמן. הם לא מסוכנים כמוכם.

כל אדם, גם מבוגר אחראי, לפעמים מאבד את האיזון ומתבלבל בין אמצעי למטרה ובין עיקר לטפל, ובפרט בסיטואציות רגשיות קיצוניות. כך גם מכם, נערים צעירים חסרי הנהגה שפוגשים הרבה מצבי קיצון סוערים, אינני מצפה אחרת.

לפעמים איבוד הפרופורציות האלה כשפוגעים בכל היקר והקדוש לכם פועל לרעתכם ומכפיש את שמכם, ובמיוחד כשהתקשורת נרתמת מיד ובכל הכח למנף התפרעויות אלו במטרה לגנותכם. אך גם זה לא יעצור אתכם. רוב הציבור הרלוונטי אינו נותן למעט החושך (גם כאשר הוא באמת שלילי והוא דורש טיפול ותיקון מצידכם) להאפיל על ריבוי האור שבעשייה הברוכה שלכם. היגררויות נקודתיות לא יכסו את המגמה העיקרית החיובית.

החוסר בתלמידי חכמים ששותפים איתכם, מגבים את פועלכם ומנהיגים אתכם כבר מזמן אינו קשה. מלחמת החורמה המתנהלת נגדכם מקשה מאוד על האדם מהיישוב להצטרף אליכם. הוא יידרש לשלם מחיר כבד מדי.

זו אמת נוקבת ויקרה ואי אפשר לדון אף אחד שלא מעז ליטול חלק ביישומה. בפרט אם הוא פעיל בחזית אחרת במהפכה הגדולה עם ריבוי החזיתות. מה עוד ולעיתים קרובות העיסוק הפומבי בחזית אחת מסכנת את ההצלחה בחזית האחרת.

נוער גבעות יקר

אנא מכם. בקשתי שטוחה אליכם. נא נצלו הזדמנות זאת שקולכם נשמע מעט והגידו את כל האמת. התעסקו בעיקר ולא בטפל. שימו על השולחן את הדיון האמיתי ותנו לציבור לדון ולשפוט בו בפתיחות. הדיון הציבורי אינו אמור להסתכם בשאלת היחס הנכון אליכם, האם כמחבלים יהודיים שמקומם במעצרים מנהליים בבתי הכלא ובעינויים במרתפי השב"כ, או שמא כחלוצים וגיבורים ההולכים לפני המחנה וצועקים שהמלך עירום גם כאשר שאר הציבור התעייף מלצעוק ומלראות זאת.

 

יצחק טסלר, לומד ומלמד ביד בנימין