צודק בצלאל סמוטריץ' בטענתו, שהוא נשען על הבייס שמעוניין במפלגה שהזהות שלה היא ציונות דתית, הוא גם מיתג את זה יפה (במאמר מוסגר: במקום בו אומרים שאין נצנוצים ומיתוגים – רק מהות).

ארבעת המנדטים להן זוכה בצלאל סמוטריץ' בסקרים האחרונים, מראים על תנועה יפה לכיוונו. זה עדיין רק סקר, וזה מתנדנד על אחוז החסימה, אך סמוטריץ' בהחלט יכול לומר שמנסיון העבר, 16 המנדטים של בנט על העץ יכולים להסתיים גם תחת אחוז החסימה.

בנט צודק גם הוא, את מרבית הסחף בשנה האחרונה לכיוון ימינה, הוא יצר. ימינה עבדה יחד כאופוזיציה דומיננטית כולל סמוטריץ' ושאר החברים: שקד, כהנא ואופיר סופר. אך בנט הוביל את הקטר הזה והפך להיות שוב, מגנט מנדטים ומועמד מוביל, אם לא לראשות הממשלה, לפחות לשחק באזורים הללו.

צודק בנט בעוד דבר, אף שהוא לא אומר את זה במפורש, הוא ה-ציונות הדתית לא פחות. הוא ציונות דתית עם הפנים החוצה. כזו שלא מתביישת להגיד שהיא רוצה הנהגה ולהיות מעורבת בעם ישראל ולהנהיג אותו. כזו שלא מוכנה שנתניהו ישחק בחצר האחורית שלה, וידאג לה לליטרת הבשר בשביל תמיכה במשחק מגזרי.

נכון, בנט מעורר אצל לא מעט בציונות הדתית אנטגוניזם, בגלל לייטיות, ונטישת הציונות הדתית, אך אל לשכוח שסמוטריץ' מעורר אנטגוניזם לא פחות, אצל חלקים אחרים. בקיצור השלם גדול מסך חלקיו.

אבל איך אמרה הרבנית לרב שאמר לשני המתדניים אצלו שהם צודקים? "אתה לא יכול להגיד ששניהם צודקים!"

"גם את צודקת", ענה הרב.

ביחד או לבד?

כרגע זה רק משחק הורדות ידיים כשכל אחד מקצין כדי לזכות במו"מ, אבל משחק כזה וטיפוס על עצים יכול להוביל לאסקלציה ולסחרור והשניים יכולים למצוא את עצמם הרחק מהמטרה המקורית אליה יצאו בהתחלה. דבר נוסף זה, שאם וכאשר ירוצו יחד, היריבים יקחו את אותם דברים שהם מטיחים זה בזה, לככב בקמפיינים שלהם נגד המפלגה.

סמוטריץ ובנט משני צידי הישראליות (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ולקינוח, יתכן והקרבות בציונות הדתית אחרי שלוש הסבבים הקודמים יבריחו את האנשים מהספינת המדנים הזו עם שקיות הקאה.

נוסיף ונגיד ששני הצדדים ממתינים לראות מה יקרה בבית היהודי, שיצור מכפלת כוח, בשדה המגזרי. ניר אורבך יחבור לבנט ויכביד עוד על סמוטריץ' להגיד שהוא מנהיג הציונות הדתית, כשבאמתחתו המפלגה המגזרית הותיקה ביותר, אם חגית משה תחבור לסמוטריץ', הם יוכלו לבוא חזקים מול בנט.

מה קורה אם הדרך תוביל לפיצול?

מבחינת סמוטריץ', הוא יכול לרוץ לבד ולצלוח את אחוז החסימה. זה יהפוך אותו למנהיג הציונות הדתית היחיד במקרה של אי מעבר בצד השני או איבוד הזהות הציונית הדתית במרכזה של המפלגה האחות. אם לא, הוא שוב יישאר האחות הקטנה של הציונות הרחבה שמציג בנט.

4 מנדטים כרגע, בתור התחלה זאת פתיחה לא רעה, אך גם דבר שיכול ליטוע בו ביטחון לרוץ לבד ואז זה גם יכול להתהפך עליו.

מבחינת בנט, הוא יכול לרוץ לבד ולהאבק עם סמוטריץ' על שלולית המנדטים של הציונות הדתית, או לחבור לגדעון סער והצד הימני של כחול לבן (מה ההבדל בין חילי טרופר ליועז הנדל?). על אף השאיפות מרחיקות הלכת של סער ובנט שיכולים ליצור התנגשות טקטונית של אגו, יכול להיות שיחד הם יכולים ליצור מומנטום של ימין ממלכתי בעל יכולת להחליף את נתניהו, שיכול לסחוף אליו רבים.

ההבדלים בין מועד א' למועד ד'

בבחירות במועד א' בנט לא השכיל לראות את פייגלין מגיע מלמטה ומטלטל את המומנטום שלו. בבחירות מועד א', היה נראה שבנט ושקד בטוח עוברים ורק צריך לתת יד כדי שגם הציונות הדתית הותיקה לא נשכחת למטה על סף אחוז החסימה. הפעם קריאות הגוועלד יהיו מההתחלה בשני הצדדים. לא בטוח מי יהנה מזה יותר.

עוד דבר, אז זה היה קרב ראש בראש בין נתניהו לגנץ. בין הימין לשמאל-מרכז. עכשיו, לפחות כעת, אין כזה קרב דו גושי. אם יהיה, המועמד כרגע לקרב ראש בראש שכזה יהיה גדעון סער, לא משהו שמלחיץ ימנים לנהור לקלפיות כדי שלא תקום ממשלת שמאל.

דבר אחרון בשינוי לטובת בנט, שאם בסבב א' נתניהו הפעיל את כל התותחים הכבדים כדי לשתות את המנדטים לבנט גם במחיר אותו שילם, שיהיה מתחת אחוז החסימה, הפעם הנמסיס שלו עבר מבנט לסער, שהאחרון אף מצהיר שלא ישב איתו בממשלה והראשון נלקח כחלק מהגוש שיכול להעניק לנתניהו ממשלה.

אז למרות שנתניהו יכול כעת לדהור על הישגי החיסונים שיכולים לטשטש את כל ניהול השנה האחרונה, כשאת הכשלונות הוא מטיל על גנץ והממשלה הפריטטית, כנראה שאת בנט הוא יצטרך. אבל מי יודע? הרוחות מבלפור והישגי החיסונים יכולים ליצור כאן מומנטום לכיוונים בלתי צפויים וגם בנט יכול לקבל על הראש.

אני חושב ששני הצדדים מבינים שעליהם ללכת יחד, אבל הם משחקים במשחק מסוכן.