קצת מחשבות בעקבות היום שאנו נמצאים בו. ראש חודש אלול והרשעת הרב אלון.

אחד המכנים המשותפים במספר פרשות שקרו לציונות הדתית בשנים האחרונות ופגעו בציבור הוא הנהייה אחרי כריזמה. מחפשים אצלנו כוכבים להסתופף בצילם. אפשר לומר שאנשים בציבור מחפשים דמויות שקל להעריץ ושמבטאות סוג של כמיהה אישית של כולנו לאהבה וקבלה.

לעיתים הרצון הזה מתבטא ברצון לדמות נאהבת על ידי הציבור החילוני בארץ. לעיתים אנחנו רוצים דמות שתאהב את כולנו בצורה גדולה מהחיים. אפשר להגדיר את זה בכך שהציבור הציוני דתי מחפש לעצמו אדמו"ר סרוג.

לעיתים מדובר על דמות שתחשוף לפנינו את צפונות החיים ושערי הרוח או שתסדר אותנו בתוך מסגרת ברורה וסגורה. בכל מקרה תמיד מדובר במשהו שייקח את האחריות מאיתנו באיזה שהוא מובן.

בפועל מדובר כמובן ברצון ילדותי לפתרון קסם של בעיה שמטרידה אותנו. אלא שקסמים כמו בועות סבון הם דברים נוצצים שעפים באוויר ומתפוצצים בלי להותיר כלום.

אחת הסיבות למציאות הזו הוא לדעתי משבר שיש לכולנו עם העולם המודרני ועם קיומה של מדינה יהודית ישראלית בתוך העולם הזה כשהיא עדיין לא משיחית. כולנו גדלנו על חינוך בעל עוצמה רבה ששם דגש עם משמעות לחיים שלנו כחלק ממהלך א-לוהי שמתבטא גם במדינת ישראל. אלא שהמציאות, מעצבנת שכמותה, אינה נוצצת ולא מתפקדת בדיוק כמו שאנחנו רוצים.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

כך נוצר פער שקשה מאד להכיל בין העולם הרוחני שגדלנו עליו לבין מה שיש בפועל. חלקנו בינתיים מתייאשים ומאבדים את הרוח המשיחית. חלקנו מנסים לברוח מהמציאות תוך היתלות בכל מיני משיחים קטנים. מיעוטנו מנסים לתקן עולם במלכות ש-די בתוך הברדק הכללי.

לצערי אני יכול לומר על עצמי בוודאות שאני מהטיפוסים שגם יתייאש וגם יחפש סוג של משיח להפיל עליו את האחריות לכל מה שקורה. זה קרה לי בעבר כבר כמה פעמים וככל הנראה זה עלול לא עלינו לקרות לי בעתיד שוב.

אלא שאני רואה במצב שלי חולשה, משהו שנובע מהילדות הקשה שהיתה לי ומהחיפוש הבוער שלי אחרי דמות אב. עצוב לי לגלות שמדובר בחולשה כללית, בה כולנו מחפשים דמות אב כל שהיא להיתלות בה במקום לתקן את עצמנו מבחינה מוסרית ומעשית.

מבחינה זו מאד מתאים הפסוק של דוד המלך שאומר "כי אבי ואמי עזבוני ויי יאספני", אותו התחלנו לקרוא הבוקר בתפילה. ולכך נוסיף תפילה אישית:

אנא יי אכן קשה לנו

חטאנו לפניך

חיפשנו אלילים וכוכבים

ועדיין לא שבנו מטעותינו

ואין לנו פנים לעמוד לפניך

רק שאין לנו גם לאן ללכת

קבל נא צעקתנו והושיענו

כי גלי המציאות עלו למעלה ראש

וכשל כוח הסבל

אנא יי

השיבנו אליך

איננו מבטיחים אפילו אז לשוב

אבל אנחנו בודדים

יהי רצון שמתוך ראש החודש הזה נצליח קצת להתרומם וקצת להתאושש מהמכה שחטפנו ושהציבור כולו יקבל כלפיים כוח לעוצמה ותושייה.

==

אסף גולן הוא עורך המהדורה היומית של 'מקור ראשון'.