אין כאן שינוי מהותי. הישובים שהוצאו מהרשימה הם ישובים מבוססים ואין פגיעה מאסיבית לישובים האלה ואלו שנכנסו הם ישובים קטנים שלהם זה יעזור, אבל בקטן.

בגוש עציון לא הכניסו אף ישוב חדש. מה שהיה נשאר, ורק בשומרון הישובים החדשים שאושרו בשנה שעברה נכנסו, כי זה חלק מהקריטריונים של עדיפות לאומית, גיל הישוב וקרבתו לגבול.

מה בכלל נותן עדיפות לאומית?

הנחות במס הכנסה לבעלי עסקים ולתושבים פרטיים, זה נותן הקלות והטבות למשקיעים באזור וגם בנושא הדיור משרד השיכון משתתף בתשתיות ובעידוד ופיתוח.

וזה יום שמח להתיישבות?

באיזשהו מקום אין שינוי גדול, אין בשורה חדשה וגדולה להתיישבות. לישוב שקיבל זה בהחלט מסייע, אבל אנחנו הפתרון ולא הבעיה. ההתיישבות ביש"ע נותנת פיתרון בהרבה מאוד תחומים. הגדילה וההתפתחות שלנו נותנת פתרון במסחר, בחינוך, בתיירות אפשר להביא עוד מיליון איש ליהודה ושומרון והכל יהיה בסדר, אז למה לגור בין גדרה לחדרה?

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

בשורות טובות: יש בית ספר

לפני חודש פרסמנו ב'סרוגים' על מאה מתלמידי גוש עציון שמועצת אפרת סרבה לקבל לבית הספר 'אורות עציון' הנמצא בתחומה בשל מצוקת מקום. כששתי המועצות מאשימות זו את זו במצב.

שאלנו את פרל מה קורה עם בית הספר?

"פתחנו בית ספר חדש בגוש עציון. בית הספר היה צריך להפתח בשנה הבאה, תשע"ה, ובעקבות ההחלטה החד-צדדית של בית הספר באפרת שהם לא מוכנים לקבל עוד את תלמידי גוש עציון. משרד החינוך, הקדים את הפתיחה. כשהם רוצים הם יודעים לקצר הליכים. קיבלנו סמל מוסד בתוך שלושה ימים ותקציב להקמת קמפוס זמני והכל עובד ברוך ה'."

המריבה בין שתי המועצות הייתה בשל עומס תלמידים בבית הספר 'אורות עציון' באפרת, בית ספר ממ"ד בשיטת ברקאי. באפרת סרבו לקבל את תושבי גוש עציון מאחר ובבית הספר כבר למדו 200 תלמידים מעל התקן.

כעת תקים מועצת גוש עציון את בית הספר החדש, שיכיל בשנה הראשונה את אותם 100 תלמידים, בכיתות א' 60 בנות ו-40 בנים, שנמנע רישומם ל'אורות עציון'. במקרה או שלא במקרה, ילמדו התלמידים, במבנים הישנים של 'אורות עציון' בקמפוס הישן בו התחיל בית הספר לפני עשרים שנה, כשהכיתות ישופצו והרחבה תחודש עבור בית הספר החדש.

"בשורה נוספת היא תלמוד תורה בבת-עין שהיה תחת רשת 'אל המעיין' בחינוך המוכר שאינו רשמי, ועכשיו העברנו אותו לרשת הממ"ד. זה היה תהליך ארוך של העברה מרשת לרשת ולא ידענו איך עושים את זה. הדבר הגיע לשולחנו של שר החינוך שהחליט לחתוך, סגרנו את בית הספר והקמנו מחדש והשבוע אישרו אותו בפיקוח. אז עכשיו יש לנו שני בתי ספר חדשים."

בעתיד מקווה פרל כי שני בתי הספר יעברו לגבעה הצהובה באלון שבות, שם מרוכזים רוב מוסדות החינוך של גוש עציון.

לפתוח את הישובים אך לשמור על האיזון

העלנו בשבוע שעבר תמונת מצב של ועדת הקבלה בישובי יהודה ושומרון. אתה כראש מועצה תומך בסינון הזה?

אני באופן כללי בעד לפתוח את הישובים בצורה מלאה, זה לא הוכיח את עצמו בהתיישבות, וזו חלק מהסיבה שההתיישבות לא מספיק גדולה בכמה מקומות. מצד שני יש גם איזה חשיבה קהילתית. אתה גר בשכונה בעיר וכל מי שבא בא, זה כל כך נורא, אבל בתוך ישוב קטן, כשאתה מרשה לכל אחד להכנס, עלול להיווצר מצב שבו למשל חצי מהקהילה היא נטל מבחינת רווחה, ומי יתמוך בהם? כשיש חוסר איזון זה בעייתי.

יש כאן שאלה לא פשוטה, בעקרון אני בעד לתת לישובים לא לחסום, אבל לפחות בשלבי גדילה ראשוניים, כשישוב מתפתח, צריך לראות שיש איזון נכון כדי לא לפגוע במרקם של התושבים. אבל גם הדרך צריכה להיות נורמלית. ממה שקראתי בכתבה, זה לא נכון. יותר מדי מבחנים ויותר מדי שאלונים זה מוגזם.