ועדת הכנסת דנה היום (שני) בפניית יושב-ראש סיעת הליכוד בבקשה להכריז על חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון כפורשת מסיעת הליכוד. לאחר דיון סוער, והטחת האשמות בין הצדדים, יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר משך את הבקשה להכריז על שאשא ביטון כפורשת מאחר שלא השיג רוב.

"הדיון היה פוליטי. אלך עם הנושא לוועדת הבחירות. זה יום עצוב לכנסת", אמר זוהר באכזבה. יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג סיכם: "הדיון היה ענייני, הסתמן רוב לשלילת הבקשה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עימות זוהר וגינצבורג (צילום: באדיבות דוברות הכנסת)

בפתח הדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ איתן גינזבורג לכבד את המעמד. "מדובר בדיון רגיש שנוגע לאנשים, נשמע את שני הצדדים כמו בטריבונל, נאפשר להפנות שאלות לגורמים המקצועיים ונצביע כל אחד בהתאם לשיקול דעתו. מדובר בדיון אישי ולא סיעתי ואני מבקש מכולם להתנהג בהתאם ולשמור על כללי הנימוס והדיבור בוועדה".

היום בליכוד, מחר במפלגות אחרות

יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר אמר בדיון: "לדיון אין שום מרכיב פוליטי. היום זה קורה בליכוד, מחר זה יקרה בסיעה אחרת. ח"כ יחליט לפני הבחירות שהוא הולך עם מישהו אחר, לא יצטרך להתפטר מהכנסת וזה לא ייחשב כפרישה".

זוהר טען כי להסכמים לא תהיה שום משמעות וערך. "בפעם הבאה יהיו כאן מעברים כמו במערב הפרוע. שימו בצד את המאבקים הפוליטיים ותסתכלו על זה ברמה המקצועית של הכנסת. אין מחלוקת שמדובר בפרישה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום באדיבות: דוברות הכנסת)

"כל הדברים שאסור לעשות בניגוד לתקנון הכנסת נעשו כאן", אמר זוהר. "היא הודיעה על תמיכה בפומבי על מועמד אחר. ראינו שורה של חברי כנסת נוהגים באחריות ומתפטרים מהכנסת – כולל גדעון סער, שרן השכל ועופר שלח מתוך הבנה שזה שומר על המבנה החוקתי . זה פוגע בעבודת הכנסת. הסיפור פה ברור מאוד. הייתה כאן פרישה וזה לא משתמע לשתי פנים".

 

פעם אחר פעם אמרתם שאני לא מהליכוד

ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה בדיון: "אני אכן חתומה עם מפלגת הליכוד על הסכם לכנסת ה-23. תוקף ההסכם עם מפלגת כולנו תקף עד סוף הכנסת ה-23 והיה ברור לשני הצדדים שההסכם בינינו מחייב רק כנסת ה-23 ובבחירות לכנסת ה-24 אני יכולה להתמודד מטעם איזו מפלגה שארצה. לא התפקדתי ולא הייתי חברת ליכוד והליכוד הודיע לי מראש שלבחירות לכנסת ה-24 הם לא מחויייבים לי. אז למה אני לא יכולה להתמודד מטעם איזו מפלגת שאני רוצה?"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום באדיבות: דוברות הכנסת)

שאשא ביטון הסבירה: "הייתי חלק מהסיעה, הקפדתי להגיע לכל ישיבות הסיעה, הצבעתי בהצבעות אי אמון עם הסיעה ועמדתי במליאה גם כשאתם הכפשתם אותי בכל מקום. מעולם לא דיברתי רעה על הליכוד וחבריו וסירבתי להגיב על ההתנהגות שלכם כלפיי עד הרגע שבו הודעתי שבכנסת הבאה אתמודד מטעם מפלגה אחרת. אתם יצאתם לתקשורת פעם אחר פעם ואמרתם שאני לא מהליכוד, אלא מכולנו, הכרתם במעמד השונה שלי. ידענו כל אחד מה חלקו בהסכם. אני לא לוקחת כלום מהליכוד- לא מנדט, לא מימון, היחידים שיכולים לטעון מולי ונגדי זו מפלגת כולנו ולא אתם. זאת האמת".

לחצים אגרסיביים

יו"ר תנועת תקוה חדשה השר לשעבר גדעון סער הגיב: "הלחצים האגרסיביים של הליכוד על נציגי המפלגות החרדיות להצביע נגד ח״כ ד״ר יפעת שאשא-ביטון בהליך מעין-שיפוטי, כאילו מדובר בנושא ״קואליציוני״, היא חצית קו אדום נוסף. בליכוד של פעם ידעו לכבד הליכים פרלמנטריים תקינים. נביא תקווה חדשה גם לכנסת!"

יועמ"ש הוועדה עו"ד ארבל אסטרחן הסבירה את סעיפי החוק וסקרה תקדימים אודות הכרזה על חברי כנסת כפורשים מסיעתם. בין היתר אמרה: "להכרזה על חבר כנסת כפורש יש השלכות מרחיקות לכת כולל על הזכות לבחור ולהיבחר, בראשן- הוא לא יכול להתמודד בכנסת הבאה ברשימת מועמדים שהייתה מיוצגת בכנסת היוצאת. מדובר בסנקציה חמורה מאוד שהרציונל בה הוא למנוע גניבת מנדט ומעבר של חברי כנסת בין סיעות. יש סנקציות נוספות שפחות רלוונטיות למקרה הנידון היום. במקרה של התפטרות מהכנסת בסמוך לפרישה והחזרת המנדט לסיעה לא יחולו על חבר הכנסת הפורש הסנקציות הקבועות בחוק. בגלל ההשלכות החשובות של הדבר הזה הדיון הוא דיון מעין שיפוטי וחלים בו סדרי דיון מיוחדים. בעיקר חשוב לדעת שרק מי שנכח בלפחות מ-50% ממשך הדיון יכול להשתתף בהצבעה. עוד קובע החוק שהוועדה תחליט לא רק על פי שיקולים פוליטיים אלא תקבל החלטה מבוססת ועניינית".

הדיון בוועדה (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

עוד ציינה עו"ד אסטרחן כי : "החוק מאפשר לרשימת מועמדים שמוגשת על ידי יותר ממפלגה אחת להתפלג אחר כך בהתאם לחלוקה מפלגתית, כפי שעשו ח"כ אורלי לוי והשר רפי פרץ בכנסת הנוכחית. עם זאת, סיעת הליכוד לא הגישה הסכם שמאפשר זאת ולכן אין פה אפשרות להתפלגות כדין. במהלך השנים עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת הייתה שח"כ שמודיע בתקופה של 90 ימים לפני הבחירות על מעבר מפלגה אחרת לא נחשב כפורש. על פניו על פי הבקשה לא מדובר במקרה ברור מאליו של פרישה, הוועדה תצטרך לשמוע את הצדדים ולקבל החלטה".