לאחר יומיים במערכת הבחירות לכנסת ה-24, נראה שמחכים לנו עוד 89 ימים דרמטיים וסוערים במיוחד, והתפתחויות פוליטיות שעוד לא נראו כאן בשלושת המערכות הקודמות. בתוך יומיים כבר נרשמה רעידת אדמה בליכוד עם עזיבתו של אלקין, והיא צפויה להמשיך עם עריקים נוספים מנתניהו למפלגתו של סער.

על רקע הדרמות וההפתעות, אחת השאלות המסקרנות שבמידה רבה תשפיע ביותר על הציונות הדתית היא – מה יסגר במשא ומתן הפוליטי לריצה משותפת בין נפתלי בנט לבצלאל סמוטריץ'? אמנם השניים מנסים לשמור את העניין רחוק מאור הזרקורים והתקשורת, במטרה להגיע להסכם במהרה בלי לפגוע בעבודה המשותפת שיש בין השניים, אך כטבעו של מו"מ גם בין הימין החדש לאיחוד הלאומי יהיו אתגרים שצריך לעבור וכל אחד מהצדדים רוצה לקחת חלק גדול יותר מהעוגה.

בנט וסמוטריץ' במליאה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

אין ספק שבשמונה חודשי אופוזיציה, בנט וסמוטריץ' פיתחו שותפות פוליטית טובה, עניינית, המלווה בהערכה הדדית בין השניים. בנט סחף את ימינה עד ל-23 מנדטים בסקרים והפך אותה למשך תקופה, למפלגה השניה בגודלה והיחידה שמהווה אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו. וסמוטריץ' גרף פופלאריות רבה לאחר שאיתגר פעם אחר פעם את ממשלת האחדות בנושאי ההתיישבות ומערכת המשפט, בעזרת עבודה פרלמנטרית מבריקה משורות האופוזיציה.

אולם, מאז שגדעון סער פרש מהליכוד והצטרף למחנה הימין הצפוף – נראה שבימינה נעשו רצף של טעויות שעלולות להשפיע רבות על יחסי הכוחות בין השניים, ועל עתידה של המפלגה בכלל. סער לקח הימור מסוכן והכריז על התמודדותו לראשות הממשלה עוד לפני שהכנסת פוזרה, במטרה להיות הראשון שנמדד בסקרים מתוך פוזיציה של מפלגת שלטון, וכך לנצל את המומנטום של נק' הזינוק ולהשפיע על תודעת הציבור. כמו כן,  סער חטף את תשומת הלב התקשורתית שהחל לצרף אנשים חדשים לשורות המפלגה ונעשה השם החם במחנה הימין.

לעומת זאת, בנט מעט נרדם על המשמר, המתין ולא הכריז על התמודדותו עד יום רביעי האחרון, לא צירף אנשים חדשים לרשימה, וגם ביום ההצהרה על התמודדות לראשות הממשלה – סער קיים הצהרה מיד לאחר מכן וגנב את הפוקוס כשהכריז על הצטרפותו של אלקין למפלגה.

כשהמנדטים יורדים – סמוטריץ' עולה

השותפות בין בנט לסמוטריץ' לא תמיד נראית טבעית לצופה מן הצד. הראשון כאמור רץ לראשות הממשלה ומשייך עצמו לסקטור ימני כללי ליברלי, ואילו השני רואה בעצמו מנהיג הציונות הדתית והמייצג הראשי שלה בכנסת. ניתן להעריך שאילו בנט היה בטוח בכוחו הציבורי אל מול הליכוד וסער ללא סמוטריץ', הוא היה מנסה לרוץ לבד בכדי לנסות לגרוף קולות מהמרכז שמאל שסמוטריץ' ודעותיו בעיניהם סדין אדום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט

אך במציאות הפוליטית שנוצרה, בנט חייב את סמוטריץ' כדי לשמור על בייס הציונות הדתית אל מול זליגת המנדטים לסער. הירידה המשמעותית במנדטים של ימינה תגרום לעלייה בדרישה של סמוטריץ' במשא ומתן עם בנט. במציאות הנוכחית, באיחוד הלאומי צפויים לדרוש ריצ'רצ' בעשירייה הראשונה בטענה שהמנדטים הללו באים מתוך הציונות הדתית ושם כוחם האלקטורלי שווה לכוחו של בנט. מנגד, בנט משלם מחיר בריצה משותפת עם סמוטריץ' בכך שקולות מהמרכז והדתיים הליברליים, רואים בסמוטריץ' כחרד"לי ויעדיפו לבחור ברשימת הימין הליברלית של סער.

סמוטריץ' עדיין לא הביע תמיכה פומבית בבנט לראשות הממשלה, ונראה שהוא לא יעשה כך עד שיסגר הסכם משותף בין השניים. גורמים פוליטיים אומרים כי עוד לא החל המשא ומתן ולא עלתה שום דרישה, אבל השניים יסתדרו וירוצו ביחד. לכאורה, סמוטריץ' מבסס את הדרישה שלו על כך שיש לו האופציה לרוץ לכנסת ברשימה עצמאית של הציונות דתית ביחד עם הבית היהודי ועוצמה יהודית – אך כאמור, שני הצדדים נחושים להתמודד ביחד לכנסת ה-24.