הפרשנים הפוליטיים מעדכנים כל הזמן על המו"מ המתקדם בין הליכוד לכחול לבן כדי להמשיך את כהונת הממשלה. הם רק שוכחים פרט אחד, גם אם יהיה הסכם – קשה עד בלתי אפשרי למנוע את הבחירות.

נתחיל מהסוף, ביום שלישי בחצות הכנסת מתפזרת באופן אוטומטי בגלל שתקציב המדינה לשנת 2020 לא עבר. כדי למנוע את המהלך הזה – ישנן שתי אפשרויות: 1. להעביר תקציב מדינה. 2. להעביר שוב חוק שדוחה את הדד-ליין להעברת התקציב.

תקציב המדינה לשנת 2020 לא הוצג אפיילו לממשלה (למרות הבטחה מפורשת של שר האוצר ישראל כ"ץ), וגם לא בפני הכנסת, כך שלא זה המסלול שיציל את הכנסת מהתפזרות. נשארנו עם האופציה השנייה – העברת חוק מיוחד שנותן ארכה נוספת לכנסת להעביר תקציב לפני התפזרות. כבר עשו את זה בקיץ במה שכונה "פשרת האוזר", אבל הפעם אין מספיק זמן.

32 שעות לא יספיקו

חוק התקציב הוא חוק יסוד, דרושות 61 אצבעות כדי לשנות אותו. אם מדובר בהצעת חוק ממשלתית ובהנחה שיו"ר הכנסת (הליכוד) ויו"ר ועדת הכנסת (כחול לבן) משתפים פעולה, תהליך החקיקה יתחיל מקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לאחר דיון והצבעה הדורשת כאמור 61 אצבעות, יעבור החוק לדיון בוועדת הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית ובתום דיון על מאות ואולי אלפי ההסתייגויות על החוק תתקיים הצבעה על כל סעיף. ורק לאחר שיאושרו יגיע החוק למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, כולל הצבעות על עשרות הסתייגויות ואישור סופי.

זה התהליך. כרגע מליאת הכנסת מתכוננת להתכנס רק מחר בשעה 16:00, מה שיותיר לכל התהליך 32 שעות. גם אם כל חברי הקואליציה יימנעו מלדבר במליאה, וישאירו את זכות הדיבור רק לאופוזיציה עדיין פרק הזמן אינו מספיק. מספר מינימלי של 300 הסתייגויות יחייב שעות של דיונים ואז 300 הצבעות, ובקשות להצבעה חוזרת (ריביזיה), וזה רק בועדת הכנסת.

גם אם הקואליציה תפעיל את הסעיף המקצר את הפיליבסטר למינימום, עדיין יש לאופוזיציה מספיק כלים פרלמנטריים כדי למשוך את הזמן, צריך לזכור שכל הערת ביניים שלוקחת 5 שניות וצעקות, וגערות, ודרישה מהייעוץ המשפטי של הכנסת לבדוק משהו, מקצרות את הזמן עד להישמע הגונג ביום שלישי ב-23:59:59. כל דקה שעוברת בלי הסכם למעשה הופכת את המהלך מקשה לבלתי אפשרי.