בפשרה בין נתניהו וגנץ יש מפסיד אחד: הציבור

מהו המושג פשרה? על פי ההגדרה הרווחת, פשרה היא מונח הבא לתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך, בדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים, תוך ויתור על רצונות. אך מנגד, ניתן לפרש את המושג פשרה גם במובנה השלילי, ויש המתייחסים לפשרה ככניעה הכרוכה בוויתור על מטרות.

אחרים יגידו, כי פשרה היא חיובית ומציינת מצב שבו שני הצדדים זוכים מן ההסכם. אז מי המנצח ומי המפסיד במקרה שתימצא פשרה בין כחול לבן לליכוד?

עוד באותו נושא

ההצעה של נתניהו לבנט תמורת כניסה לממשלה

20:27 | גיא עזרא

48

0

😀 👏

על פי הדיווחים, נכון לעכשיו עדיין מתנהלים מגעים קדחתניים בין מנכ"ל משרד רה"מ החליפי הוד בצר, איש אמונו של גנץ, לבין איש העסקים יעקב אטרקצ'י, איש אמונו של נתניהו, המכונה אדריכל ההסכם הקואליציוני שנחתם באפריל.

מבחינת נתניהו, כל פשרה היא ניצחון. הכל יודעים שבפועל הוא זה שמנהל את הממשלה הפריטטית, ברצותו עושה, וברצותו מבלף עם טריקים ושטיקים את גנץ הטירון. ראש הממשלה מעדיף להשיג פשרה ולהצטייר בפני העם כמבוגר האחראי שמנע בחירות רביעיות בזמן משבר, מאשר ללכת למלחמה עקובה מדם בתוך מחנה הימין. בטח שמולו מתמודדים יריבים ראויים כמו גדעון סער ונפתלי בנט, המאיימים לראשונה להקים ממשלת ימין ללא הליכוד.

בכחול לבן המצב דומה. גנץ וחברי מפלגתו מבינים כי הליכה לבחירות תשמר את מעט הכבוד שנותר למפלגה, אל מול התקפלות והפסד נוסף לנתניהו למרות כל ההצהרות נגד מציאות ללא תקציב מדינה. מנגד, על פי הסקרים, במקרה של בחירות המפלגה עוברת כיווץ משמעותי ביותר ממחצית מחבריה, ושרי כחול לבן אינם כל כך ממהרים לעזוב את משרדיהם.

לאור זאת, נראה כי הגעה לפשרה היא האופציה הטובה ביותר לשני המנהיגים של ממשלת ישראל שביניהם אין דבר במשותף למעט מהישרדות פוליטית ובו פתאום הם מצליחים לשתף פעולה.

מפלגת דגל (כחול) לבן

כחלק מהפשרה, בליכוד רוצים להאריך את כהונת הממשלה לארבע שנים ואפילו לארבע וחצי (במקום 3),  ולדחות בהתאם את קיום הרוטציה למאי 2022 או לאוגוסט 2022. המשמעות היא שגנץ יצטרך להתנדב לתת עכשיו לנתניהו לכהן עוד חצי שנה או תשעה חודשים. בנוסף, בליכוד מנסים להזיז את ניסנקורן מתפקיד שר המשפטים, מתוך הבנה שהאחרון הוא המטרפד הראשי לרצונות של נתניהו בממשלה.

בכחול לבן רוצים להשאיר את אבי ניסנקורן, ולחסום בחקיקה כל אפשרות של נתניהו לקיים נק' יציאה לפני הרוטציה, כפי שלטענתם קורה כעת עם התקציב. גורם בכחול לבן אומר ל'סרוגים': אנחנו לא מאמינים לו. כל הסכם פשרה ילווה בחקיקה בכדי למנוע מצב של נק' יציאה מההסכם.

לאור הדברים הללו,  נראה שלמרות כל הדיבורים של כחול לבן נגד נתניהו והליכוד, וההצהרות שלקחו את התקציב כבן ערובה למטרות פוליטיות, וההבטחה כי אם לא יעבור תקציב עד סוף דצמבר כחול לבן יפרקו את הממשלה, שוב בני גנץ לא עומד במילתו וזוחל להסכם פשרה שכולל דחיית התקציב.

המהלך הזה ככל הנראה ימוטט סופית את מעמדו של גנץ בקרב ציבור בוחריו שחשב כי יחליף את נתניהו, אך קיבל מנהיג שרק מאריך את חיי כהונתו פעם אחר פעם.

שוב, הליכוד מפקירים את מערכת המשפט

גם למצביעי הימין יש מה לחשוש ממתווה של פשרה. במידה וניסנקורן ימשיך לכהן כשר המשפטים, הוא ימנה פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה וחמישה שופטי עליון. אין ספק כי מדובר גם בהפסד גדול של נתניהו לאור רצונו להשפיע על משפטו המתקרב, אך זו כניעה של ערכי הימין השמרני במאבק על שינוי מערכת המשפט.

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד אמרה הבוקר: ״‏נתניהו הניף דגל לבן מול המערכת המשפטית במסגרת מכירת החיסול של ערכי הימין השמרני. ניסנקורן ימנה פרקליט מדינה, יועמ״ש, ו5 שופטי עליון. זו כניעה מוחלטת וחיסול האפשרות לשינוי במערכת המשפטית בעשור בקרוב. הייתה לימין הזדמנות היסטורית לייצר לראשונה רוב שמרני בבית המשפט העליון.״

לסיכום, גם אם תימצא פשרה מדובר באחיזת עיניים, מאחר וכבר ב'פשרת האוזר' הממשלה חוברה למכונת הנשמה והניסיון לא צלח. כפי שהוזכר בהתחלה, יש המתייחסים לפשרה ככניעה הכרוכה בוויתור על מטרות, ונראה שבדרך לרצון להילחם בקורונה ויתרנו על הרבה ערכים ומטרות אחרות בדרך, ועכשיו אולי לאור החיסונים, הגיע הזמן לומר – עד כאן.