אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

חשמונאים, משואות תורה והתיישבות בבקעת הירדן

מצבה של הבקעה השתנה באופן ניכר. ברחבי הבקעה קיימים כ-20 יישובים יהודיים שונים. את אורן של המשואות החליפו לאורך השנים אורות של התיישבות, חקלאות, חינוך, יצירה וקהילתיות – דווקא בחבל ארץ חם ומרוחק זה

חשמונאים, משואות תורה והתיישבות בבקעת הירדן
  שרידי המצודה של אנטיוכוס (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

אז מה הקשר בין החשמונאים, הדלקת אור, ובקעת הירדן ?

את הסיפור יש להתחיל בפרק ב' של מסכת ראש השנה, אשר בו מתואר באריכות אופן העברת ההודעה על קידוש החודש, מבית הדין הגדול שבירושלים אל כל תפוצות הגולה.

"בראשונה, היו משיאין משואות. משקלקלו הכותים, התקינו שיהו שלוחים יוצאים.  כיצד משיאין משואות? מביאין כלונסות של ארז ארוכים וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורכן במשיחה; ועולה לראש ההר, ומצית בהן את האור, ומוליך, ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני, וכן בראש ההר השלישי".

עוד באותו נושא

שמונה נקודות של אור לקחת איתנו מהחג

הצורך ההלכתי להעביר את הידיעה על קידוש החודש במהירות לכל קהילות ישראל -בכללן אלו המרוחקות מאד בירושלים, בסוריה ובבבל- לצד הטופוגרפיה ההררית של חלק ניכר ממרחבי ארץ ישראל, הביאה ליצירתה של שיטת השאת המשואות על פסגות ההרים, שבאמצעותה ניתן היה למסור מידע בסיסי מסוג זה לקהילות הממתינות לו בכיליון עיניים. גם למרחקים ארוכים, בלא הצורך להגיע אל אותן קהילות באופן ממשי.

מציאת התוואי המדויק של שרשרת ההרים שעליהן הושאו המשואות, לקחה מן הסתם בחשבון הן את הכיוון הכללי שאליו אמורה הייתה ההודעה להגיע, והן את גובהם ובולטותם בשטח של ההרים שנבחרו. ואכן, המשנה מוסרת מה היו אותם ההרים, באופן המאפשר לנו לעקוב אחר מסלול מסירת ההודעה הגיאוגרפי: "ומניין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבה, ומסרטבה לאגריפנה, ומאגריפנה לחוורן, ומחוורן לבית בלתין; ומבית בלתין לא זזו, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את כל הגולה לפניו כמדורת האש".

איך מדליקים נרות חנוכה בבידוד צפו בשו"ת עם הרב יוסף צבי רימון

חלק מאותם ההרים אינם מוכרים לנו היום בשמותיהם אלו, ואנו אף איננו יודעים היכן בדיוק היו. לעומתם, מסורת שמית ארוכת שנים קובעת שהר הסרטבה הוא-הוא "קרן סרטבה" המתנשאת בבקעת הירדן, ואשר עליה נבנה בעבר, ככל הנראה, גם המבצר החשמונאי "אלכסנדריון".

בחירתה של הסרטבה להשאת המשואות הגיונית ביותר: ההר מתנשא על כל סביבותיו, ומאפשר העברת מידע בנקל הן לכיוון צפון (לתחנה הבאה, גרופינא, שיש המזהים אותה עם "כוכב הירדן", מצפון לבית שאן), והן במידת הצורך גם אל עבר הירדן המזרחי.

בין כך ובין כך, חשיבות מרובה הייתה למיקומו של הר זה, בלב חבל ארץ שכמעט לא היה מיושב ביהודים בתקופה זו, ושלא ניתן היה להיעזר בתושביו להעברת המידע הלאה בכוחות עצמם. אל מול נוכחות יהודית זעומה זו במרחבי הבקעה, ניתן היה להסתפק באדם אחד או שניים שימתין על פסגת ההר, יקבל את ההודעה מדרום (מירושלים? מאזור יריחו?) ויעבירה הלאה לכיוונים השונים.

עוד באותו נושא

איך תעבירו את השעות האחרונות של חנוכה?

גם ללא קשר להשאת המשואות, נודעה להר הסרטבה חשיבות היסטורית מיוחדת, לאורך הדורות. על פי רוב החוקרים, המבצר הקדום הנישא בפסגת ההר -שבעתיקותיו ניתן לבקר גם כיום – הוא "זה המכונה "אלכסנדריון", שנבנה במקור בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.

גם שלומציון המלכה לא הסכימה לוותר על המבצר ועל חשיבותו, גם משנקלעה הממלכה לתקופות קשות בהמשך אמנם חרב המבצר, עם ממלכת החשמונאים כולה, אולם מאוחר יותר בנה עליו גם הורדוס מבצר נוסף, שאף הוא ניכר בשטח עד היום.  עם זאת, התיישבות יהודית של ממש לא התרחשה בבקעת הירדן לאורך מאות שנים, לא על ההר עצמו ולא בסביבתו הקרובה.

כיום השתנה מצבה של הבקעה באופן ניכר. ברחבי הבקעה קיימים כ-20 יישובים יהודיים שונים, הן באזורים הסמוכים לכיכר הירדן והן בשיפוליהם של הרי שומרון המזרחיים. את אורן של המשואות החליפו לאורך השנים אורות של התיישבות, חקלאות, חינוך, יצירה וקהילתיות – דווקא בחבל ארץ חם ומרוחק זה.

עוד באותו נושא

צפו: הדלקת נרות חנוכה בכניסה להר הבית

לאלו מצטרף כמובן גם אור התורה, הנשמע במשך כל ימות השנה במכינות הקדם צבאיות בחמדת ובמשכיות, ובייחוד בישיבה ההסדר הראשונה שהוקמה בבקעה -ביזמתו של הרב משה צבי נריה- ופועלת עשרות שנים ביישוב שדמות מחולה. הישיבה, שהייתה שותפה לאורך השנים להקמתם ולביסוסם של מספר יישובים נוספים בבקעה, שבה ומעלה בבקעה את אורה של הממלכה החשמונאית בראשיתה, ששילבה אף היא בין תורה לבין כיבוש הארץ באמצעים שונים.

הנה כי כן, את המשואות של קידוש החודש אין אנו רואים עוד בסרטבה – שעודה מתנשאת על סביבותיה כבימי קדם, ושתלמידי המוסדות התורניים הסמוכים מעפילים אליה מדי שנה במסע מרגש. אולם את משואות התורה וההתיישבות ניתן כיום לחוש בבקעה בנקל.

חבל ארץ זה, שאינו ריק עוד, מתפתח בהתמדה ובאופן מעורר התרגשות מבחינה מספרית ורוחנית גם יחד. ראשוני הממלכה החשמונאית, כך יש לשער, היו מתמלאים גאווה לו היו רואים זאת.

=======

ד"ר ראובן גפני, חבר הנהלת ישיבת הבקעה בשדמות מחולה מבית איגוד ישיבות ההסדר

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו