1. אור – מה הכוח של נר אחד קטן. בדיוק כמו בשיר, בחנוכה אנחנו לא עסוקים בלגרש את החושך אלא בלהדליק אור. והאור מוסיף והולך. מוסיף והולך. כי לעולם אור קטן ידליק עוד אור קטן. רק חשוב את הנר הזה להדליק גם בלב פנימה ולהתמלא ממנו בבחינת "נר ה' נשמת אדם" – לכל השנה כולה.

2. טהרה – טמאים ביד טהורים זאת המלחמה של חנוכה. מלחמת הרוח. הטומאה היא התנתקות דבר ממקורו, ממקור החיות שלו וממילא היותו נתון בכך להשפעות זרות. לכן הנס של חנוכה חייב להתחיל מפך אחד של שמן שלא נטמא, שנשאר בטהרתו, ממנו תמשיך להתפשט הרוח באומה כולה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הדלקת נרות חנוכה במניין רחוב

3. הלל והודאה – הלל על הניסים הגדולים והודאה על הקיום האנושי הפשוט שלעיתים מובן מאליו. "האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף", אך בחנוכה 8 ימים של הלל שלם שנבין את עוצמת הנס – הודאה עצומה יחד עם קריאה גדולה לעתיד – אנא ה' הושיע נא.

4. נס – בימים ההם בזמן הזה. האם גם אנו מחכים לנס?? כנראה שכן. נס מולבש בטבע, ברכה בפך השמן הקטן. בדיוק כמו המכבים דאז גם אנו נלחמים את מלחמות ה' אך בלב תפילה גדולה לברכה, הצלחה והארה אלוקית בבחינת נס בכל מעשנו.

5. בית – מניחו על פתח ביתו מבחוץ, כמה קולמוסין כבר נשתברו על מצוות חנוכה שהיא במהותה מצווה של בית "נר איש וביתו" ואכן ההבנה הזאת עמוקה כל כך. "למשפחותם לבית אבותם" – כל המבנה של עם ישראל בנוי כמשפחות משפחות – "שלא היו פתחיהם מכוונים זה כנגד זה". השמירה על הייחודיות המשפחתית ועל החוסן הביתי היא הבסיס לכל. לכן רק מהפתח של הבית יכול לבקוע אור שיאיר לעולם כולו.

6. יוונים – אין לנו שום בעיה עם יוון כל עוד הם נשארו במקומם ולא ניסו לגעת בנו לרעה. אין לנו גם בעיה עם חכמת הגויים וכל הדברים היפים שהם הביאו לעולם. בכלל לא, כל עוד הם נשארים במעטפת החיצונית של החיים.

"יפיפותו של יפת יהא באהלי שם" – ביפת – אבי יוון, יש יופי וחכמה אך הוא מוכרח להישאר במעטפת החיצונית. באוהל – כן, בהיכל – לא! ברגע שהוא מנסה לחדור להיכל, אל השטח הפנימי המקודש הוא גורם לחורבן. השטח הזה של ההיכל (והנפש) חייב להישאר בטהרתו.

7. התיוונות – אם המלחמה של חנוכה הייתה מסתיימת בימי יהודה המכבי לא היינו צריכים לחגוג את חנוכה. חגי ישראל הם לא חגים לזכר מאורע הסטורי אלא הוויה של זמן שכוחו מתחדש שנה אחר שנה. המלחמה בהתיוונות לא פסקה, אנחנו שואבים כח מגבורתם ועז רוחם של מתיתיהו ובניו אך ממשיכים להילחם עד היום. איפה ההתיוונות נמצאת? יענה כל אחד בעצמו אך נראה שעד שנזכה לטהרה גמורה ולהארה פנימית רק מכוחו של פך שמן טהור – יש לנו עוד עבודה.

8. גבורה – הגבורה של החשמונאים, כמו גם הגבורה של כל אחד מאיתנו לא נקנית ברגע. קודמים לה אינסוף מעשים קטנים, אפרוריים, יומיומיים שבונים בפנים מאגר של עז וחוסן. "גבורת אמת תימצא רק במקום שאור אלוקים שמה" (פתגמי הראי"ה) גבורה שלא נובעת מכוחות פיזיים אלא מהארה פנימית חזקה ומעוצמה שמחוברת ליסוד האינסוף שבנפש האדם.

חנוכה – 8 ימים של אור יה"ר שנזכה לקחת אותו איתנו לכל השנה כולה.

=======

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה היא רבנית אולפנת אמית להב"ה, מרצה במכללת 'אורות'