אבדה לעולם התרבות הישראלי: שדרן הרדיו, המפיק ובמאי התיאטרון יעקב אגמון, הלך לעולמו בגיל 91.

בכירי עולם התרבות נפרדו הערב (ד') מאגמון שהיה אחת מהדמויות המשפיעות בתרבות ובבידור הישראלי בשישים השנים האחרונות. הוא היה מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, הקים את תיאטרון בימות, שהעלה את ההצגה 'איש חסיד היה' ו'בוסתן ספרדי' שהפכו לנכסי צאן ברזל. בשנות השבעים הקים את תיאטרון בית ליסין בתל אביב, ובסוף שנות השמונים הקים את חברת בימות 2000.

 

נשיא המדינה, ראובן ריבלין נפרד ממנו בכאב: "יענק'לה אגמון איננו. מנהל התיאטראות האגדי, האיש שלא הסכים להשתעמם והמראיין הנפלא של 'שאלות אישיות'. הוא יצר ואצר עבורנו פסיפס היסטורי-תרבותי ישראלי שיישאר איתנו לדורי דורות. בשדרת הכוכבים של השמיים יש אחד על שמך, יענקל'ה. לך והטבע בו את כפות ידיך. גילה והמשפחה, כל אהבתנו לכם".

"התקופה האחרונה עלתה לו בבריאות"

השחקנית וכלת פרס ישראל, גילה אלמגור נפרדה בכאב מבעלה בהצהרה שנשאה מחוץ לביתם שעות לאחר פטירתו: "המדינה איבדה את אחת מאושיות התרבות החשובות ביותר שלה. כל פינה, כל מיזם תרבותי חשוב, ידו של יעקב אגמון הייתה שם".

אלמגור סיפרה כיצד סגירת עולם התרבות השפיעה על בעלה: "אני חייבת להגיד שהתקופה האחרונה עלתה לו בבריאות. מהרגע שהתחילה הקורונה הארורה הזאת והתרבות נדחקה לשולי הדרך כאילו שהיא איזה סרח עודף. בהרבה שיחות שהיו לנו הוא אמר לי 'גילה אנחנו מוכרחים לעשות משהו', 'אני חייב לדבר עם חילי טרופר', 'אסור לוותר – התרבות תמות, נמות איתה ביחד".

את ההצהרה סיכמה אלמגור בדמעות ומסרה: "אני רוצה להודות לצוות המופלא של בית החולים 'שיבא-תל השומר' שנלחמו על חייו בכבוד, בהערכה, באהבה. אני אסירת תודה בשם המשפחה…תודה לכל המנחמים, עוד לא התחלנו וכבר קיבלנו ניחומים מכל העולם" ולסיום מסרה "יקיריי, תשמרו על הבריאות, תשמרו על התרבות, ותזכרו את יעקב אגמון".

(צילום: נחום עסיס, ויקימדיה)

גם שר התרבות והספורט חילי טרופר, ספד לאגמון: "הצטערתי לשמוע על מותו של יעקב אגמון ז"ל, ענק תרבות ישראלי ומבכירי עולם התיאטרון. יעקב, זוכה פרס מפעל חיים בטקס פרסי התיאטרון הישראלי ומנכ"ל תיאטרון הבימה לשעבר, היה בין גדולי המפיקים והבמאים בישראל. עשרות יצירותיו ייזכרו לדורות והשפעתו על התרבות בישראל תלווה אותנו שנים רבות. ליבי עם גילה אלמגור אגמון ובני המשפחה על לכתו. יהי זכרו ברוך."

נועם סמל, מנכ"ל תיאטרון הבימה, ספד לו: "הוא לא אדם שלמד באוניברסיטאות ולא היו לו תארים. הוא היה אוטודיטקט שלמד מאחרים, הוא היה יזם וממציא, תרומתו לתיאטרון הישראלי בעיקרה זה הקמת בית ליסין. הוא הביא את החסידות הישראלית למרכז הבמה יחד עם דן אלמגור ושלמה ניצן. הוא היה אחד מהמראיינים הראשונים שהבין שהרדיו הוא כלי לא פחות חשוב מהאולמות".

חברו הקרוב, צדי צרפתי שעבד לאורך השנים עם אגמון שהיה לימים מנהלו ספד לו: "היו לנו הרבה מפיקים, אבל הוא היה יוצא דופן מכיוון שהוא עשה דברים שאף אחד לא העז, הוא הלך נגד הזרם. מי האמין שלהעלות לבמה את 'איש חסיד היה' – ערב תיאטרון שמורכב משירים וסיפורים חסידיים שנכתבו על ידי סופרים ממזרח אירופה יהפוך לשלאגר. מי היה חולם על דבר כזה. ובקצה השני, הוא העלה את 'בוסתן ספרדי' שכאילו יש בזה תדמית עממית של סיפורים ספרדיים מבית אבא. הוא העז לעשות הכול".