כל כותב טור מצפה מרגע פרסומו לתגובות. לטוקבקים. כשכתבתי את המאמר שהלין על כך שהרבנים ה'סרוגים' מקבלים יחס מזלזל בעיתונות החרדית, לא היה לי ספק שהתגובות לא יאחרו לבוא, חלקן יהיו שליליות, מי שלא יודע להתמודד עם תגובות, עדיף שלא יכתוב.

ואכן הגיעו תגובות רבות. חלקן נובעות מבורות, חלקן מכילות עובדות שאינן ענייניות, אז החלטתי להשיב לחורפי דבר כאן באתר שבו בחרו לעלוב בי.

אז קודם כל תקציר הפרקים הקודמים למי שלא עוקב. לפני חודש בערך פרסמתי כאן מאמר שהלין על היחס המזלזל אם לא המחפיר שמקבלים בעיתונות החרדית רבנים גדולי תורה שחובשים את הכיפה מהחומר הלא נכון, כלומר הסרוג, בעוד רבנים החובשים את הכיפה השחורה נהנים מתארים פומופוזים "מרן הגאון הגדול' ו'מרן הגאון' ו'הגאון רבי', או 'סתם' הרה"ג. בעוד שרב סרוג גם אם הוא נמנה על פוסקי ההלכה מהשורה הראשונה, יקבל לרוב את התואר 'רב' שבו מכנים בציבור החרדי כל עסקן ממוצע.

אהרון גרנות (צילום: אהרן קורץ)

לשם דוגמא הבאתי את אחת הכתבות שפורסמו בעיתון 'בקהילה' שבה לצד 'הרבנים הגאונים' מהעולם החרדי הופיע הרב דב ליאור כשהתואר שהוצמד לשמו היה סתם 'הרב'.

ציינתי במאמר שכיהנתי כסגן עורך עיתון 'משפחה' ולא הגעתי לדרגת עורך משום שזאת תקרת הזכוכית שאליה יכול להגיע 'סרוג' בעיתון חרדי.ועוד משהו על עברי, משהו שהוא נקודת חולשה בתולדות חיי, אין לו כל קשר לטענותי אבל יש לו הרבה קשר למאמר הזה.

מחסידות גור לציונות הדתית: כך חזרתי בתשובה

נולדתי בבית חרדי של חסידי גור. בגיל 14 פגשתי את מי שעד היום אני רואה את מורי ורבי הרב חיים דרוקמן וחזרתי בתשובה. כך אני מתאר את מעברי מהעולם החרדי לעולם 'הסרוג' ואני מתכוון לו ברצינות ולא בציניות.

הרב חיים דרוקמן (צילום: סרוגים)

לפני כ-15 שנה, סיקרתי ככתב 'משפחה' את גירוש יהודי גוש קטיף, כמו רבים מבני הציונות הדתית חזיתי במו עיני לא רק בגירוש עצמו, לא רק באדישות שבו הביטה החברה הישראלית בפשע האנושות הזה, אלא גם בחוסר האונים שאחז בהנהגה הרוחנית של הציונות הדתית באותה תקופה.

בטיפשותי החלטתי החלטה שלא באה מהראש אלא מהבטן, כמחאה לחזור לפחות בלבושי לביתי הגוראי. המשכנו להתגורר בקרית ארבע, ילדי המשיכו ללמוד במוסדות החינוך של הציונות הדתית, אשתי נותרה דתית לאומית ורק אני השתניתי בלבושי. כעבור מספר שנים נוכחתי לדעת שבעצם לא שניתי את השקפת עולמי הציונית, הבנתי שטעיתי וחזרתי לביתי הסרוג גם במראה שלי. הדברים ארוכים והם מפורטים במאמר שפרסמתי באתר 'כיכר השבת'.

גם חזרתי לגור וגם הפרישה ממנה וחזרתי לסרוגים, ארעה בעודי עובד בעיתון 'משפחה'. יתרה מזאת למשרת סגן עורך התמניתי כשאני כבר חבוש מחדש בכיפה סרוגה. אז איך זה קשור לנושא? אז זהו שזה לא קשור, אבל חלק מהמגיבים קשרו גם קשרו.

הטחות ותשובות

תגובות רבות הגיעו למאמר הזה, התעלתה מאוד על עצמה ברמת אי דיוק בעובדות ותגובה לא עניינית מגיבה שכינתה את עצמה בשם 'יעל' (כמה הייתם נותנים שאין זה שמה האמיתי?). אז הנה התגובה במלואה"

אהרון, טול קורה מבין עיניך ראשית, תקרת הזכוכית המדוברת היתה בעודך חובש כיפה שחורה גדולה כמנהג חסידי גור על ראשך. איני חושבת שאתה, המייצג תהפוכות, ודעות משתנות חדשים לבקרים, יכול לבוא לבקר את הקהילה שהיתה לך בית.

אז מזל שטוקבקיסטים פטורים מלברר עובדות פשוטות. תקרת הזכוכית המדוברת הייתה כשכבר חזרתי לחבוש כיפה סרוגה, אם רק היית טורחת לברר, היית יודעת זאת. לא נורא, כי מה שהופך את תשובתך לדמגוגית וטיפשית היא דווקא ההמשך. היכן שאת מתיימרת להשיב תשובה לטענותיי את אינך, כי אין לך מה להשיב. מה עושים אלה שאין להם מה להשיב? תוקפים חולשות. וכך עשית במקום להשיב תקפת את חולשתי, "אתה המייצג תהפוכות, ודעות משתנות חדשים לבקרים".

הבה נעיין בהגדרת מילון אבן שושן לביטוי 'חדשות לבקרים': "חוזר שוב ושוב, כל יום מחדש. לעתים קרובות". האם המגיבה באמת חושבת שבכל יום מימי חיי אני קם ומשנה את דעותיי? בוודאי שלא, אז מדוע היא השתמשה בביטוי 'חדשות לבקרים' אם לא סתם כדי ללעוג לי כאילו אני באמת קם כל בוקר ומשנה את דעתי לפי מצב רוחי. ככה זה כשאין לך תשובות. אגב, אם רק הייתי רוצה הייתי יכול לתבוע אותה על הוצאת דיבה. ויתרתי, למה לחכות לטחנות הצדק שטוחנות כל כך לאט אם אפשר כאן במקום שבו בחרת להלום בי, להלום בחזרה?

אבל יש תגובות שהן סתם מנותקות מהמציאות כמו זאת שכתב מגיב שכינה עצמו בשם 'חרדי סטנדרטי'

"יש בכתבה טעות גדולה בפרשנות של התארים, כל חרדי טהור מבין את זה, הרי גם לגאון הענק הרב עובדיה יוסף זצל קראו: הרב עובדיה יוסף.. הרב אלישיב.. סתם לחפש להקים מחלוקות? זוכר מה שקרה לקורח?"

האם המגיב מנותק מהמציאות, אם אתה 'חרדי סטנדרטי' תפתח את העיתונים החרדים ולא רק את השבועונים גם את העיתונים היומיים ה'אשכנזים'; 'המודיע', 'יתד נאמן' ו'המבשר' ולא תמצא אפילו פעם אחת את שמו של הרב עובדיה יוסף ללא התואר לפחות הגר"ע יוסף ובוודאי את שמו של הרב אלישיב ללא התואר הגרי"ש אלישיב. אז מדוע כתב החרדי הסטנדרטי את מה שכתב? מן הסתם שכחרדי סטנדרטי הוא זלזל באינטלגנציה של קוראי 'סרוגים' שלא ילכו באמת לבדוק בעיתונות החרדית את מה שאפשר להכחיש בשנייה. אז מגיבים, למה לא?

טוקבקיסט אינו מחוייב באמות המידה שלהן מחוייב עיתונאי. ויש סתם תמים כמו 'חרדי', שבחר להתעלם המציאות או לייצר לעצמו מציאות אחרת.

"אנחנו לא מזלזלים ברבנים הדתיים (בעגה החרדית 'דתיים' הם שומרי מצוות שאינם 'חרדים'), כותב האיש, "ואלה שמזלזלים הם דרך כלל מיעוט מן המיעוט של הליטאים הקיצוניים [לא הפלג] שגם קראו פעם להרב עובדיה {שלא צריך לספר את גדולתו} עובדיה ייסף (הטעות במקור) ואולי אפשר לדון לזכות או פשוט לא לספור את בקהילה שעוד איזה כתב טמבל כתב"

לא אדוני, עיתון 'בקהילה' נכתב על ידי המנייסטרים של הציבור החרדי והנאמר בו אמור 'לקלוע' לטעם קוראיו הבאים מהמנייסטרים של הציבור החרדי.

תגובה מעניינת קושרת אותי לא פחות למזימה חשוכה שרקחתי עם יו"ר מפלגת ימינה ח"כ נפתלי בנט, לא פחות. אגב גם השם שבו חותם הטוקבקיסט הזוי לא פחות 'גרנות הודו', מעניין. לפי הטוקבקיסט, לא נגענו:

"הכתבה (כוונתו כמובן למאמר) הזו היא נסיון נואש של בנט וחבר מרעיו לתקן את אשר קילקל באמרו כי אינו שומע לרבנים, דבר שהביא רבים מבני הציונות הדתית למאוס בו ולהחליט על הצבעה הפעם למפלגה חרדית אשר ערכיה תורת ישראל ואמונת חכמים.. כעת גרנות מנסה לסכסך ולהרחיק ממכם את הציבור החרדי על ידי כתבה שיקרית ומעוותת זו. פשוט לא מקובל לקרוא לרב בציונות הדתית בתואר אשר אינו קרוא בו אפילו בקרב מעריציו. אם היו עושים ההיפך היו מואשמים על ידי גרנות בנסיון לחרד אותו".

כלומר ישב בנט וחשב, איך מחזירים אלי הביתה את מוסדות קהילת 'אורות התורה' בבת ים בראשותו של הרב דוד חי הכהן, ופתאום צץ רעיון במוחו, יו"ר עמותת 'עושי חיל' אהרן גרנות שכותב לעיתים ב'סרוגים' הוא הפתרון. הוא מייד יצר איתי קשר ויחד זממנו לכתוב את המאמר ב'סרוגים' מתוך תקווה שרבבות קוראיו שביניהם חברי קהילת 'אורות התורה' יעזבו את החרדים'.

נפתלי בנט (צילום: עדינה ולמן/ דוברות הכנסת)

'נסיון נואש' כותב המטקבק, כאילו מפלגת ימינה ונפתלי בנט שהוא הסיפור הכי חם בפוליטיקה המקומית, צריך דווקא את עזרתי ועוד 'בניסיון נואש' והוא יוזם יחד איתי כתבה 'שקרית ומעוותת' .

כלומר אין באמת זלזול ברבנים הסרוגים אני רק משקר ומעוות את המציאות. מעניין.

את התגובה הבאמת מעניינת סיפק לנו טוקבקיסט המכנה את עצמו אלי פ'"אהרון גרנות גרנביץ – פעם חסיד גור ופעם סרוג", הוא פותח בהתקפה שאין בה כל מענה לטענותיי, אז מה, "אתה כמו כל עיתונאי קטן", הוא ממשיך לצלוף בי במילות שירו המפורסם של אריק איינשטיין "מוכר סיפורים לציבור שלא מכיר את הנושא", הוא קובע בלי להוכיח, כאילו באמת כתבתי דברים שאין להם שחר ועוד הוא קובע שאני:

"מסית נגד האחרים .. כי זה גורם לממורמרים להזדהות עם מה שכתבת. תתבייש לך !!!", הוא נוזף בי, "בור ששתית ממנו מים – אל תזרוק בו אבן". ועכשיו הדבר המעניין במיוחד בתגובה: "ואתה מניסיון לקבל לגיטימציה למור פוסק הדור הגרד ליאור שליטא מעיתונאים חרדים עלובים – מבזה את כבוד הרב וכבוד התורה. שתהיה בריא … אכיר".

רגע, אתה בעד החרדים או בעד הרב ליאור, יכול להיות שלא קראת את מה שכתבתי, יכול להיות שלא קראת את מה שאתה בעצמך כתבת. איך הרישא מתקשרת לסיפא? לטוקבקיסטים הפתרונים.

ונסיים בטוקבקיסטית בשם 'תהילה' שכנראה סיימה לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה והיא מאבחנת אותי בהתנדבות ובלי שביקשתי:

"אתה נשמע אדם עם נפש מסוכסכת. יש פסיכולוגים לא רעים בכלל. מומלץ להיעזר", היא קובעת לי הבחנה רפואית וממליצה על טיפול. אבל חכו להמשך, "באופן כללי לא מומלץ להיות מזרוחניק, להיהפך לחסיד גור ,ואז לחזור שוב להיות מזרוחניק ממורמר".

היא צולפת בחולשה שלי וגם קובעת שאני 'מזרוחניק ממורמר. ואיך זה עונה על הטענות שלי, אז זהו שזה לא עונה, אבל אם אפשר לעלוב בי אז למה לא, . "בהצלחה בטיפול!", היא מאחלת לי באבירות. ואגב אני מזרוחניק מאוד מאושר ולא ממורמר סתם שתדעי להבא.