"בכירים ברבנות הצבאית ייחקרו" זעקה כותרת החדשות בתחילת השבוע שעבר והבנתי מייד שקמפיין ההתמודדות לתפקיד הרב הראשי לצה"ל נפתח.

כ-6 שנים שירתי צמוד לרב קרים, הייתי מעורה היטב במה שקורה בחיל הקטן בצה"ל והכרתי את  כל פעילותם של הקצינים הבכירים בו. ולכן הייתה ברורה לי משמעות הכותרת על 'פרשה' בסביבת הרבצ"ר.

בשבוע האחרון שוחחתי עם הבכירים בחיל הרבנות הצבאית. לצערנו, כבר רגילים שם להכפשות. אנשי הרבנות עובדים מאד קשה לטובת חיילי צה"ל והציבור לא מביע הערכה על העשייה (שבד"כ גם לא מתפרסמת כדי לא לבלום אותה) אבל כשמשהו לא מצליח – אף אחד לא חוסך בביקורת נגד הרבנות. אבל הפעם זה כבר היה קשה יותר, הקצינים הרגישו נאשמים אך לא ידעו על מה ולכן גם לא ידעו להגיב.

ימים ספורים מפרסום "הפרשה" הערפל התבהר, הובן שמדובר על "הדבקת בוץ" כפי שפורסם כאן. קצין מוערך ישב לכתוב ספר הלכה צבאי והיות ששעות העבודה שלו היו רבות, מתחושת שליחות אמתית, הותר לו לעבוד מהבית בחלק מימות השבוע. "אשריך שנתפסת על דברי תורה" אמרתי לו.

אז למה פתאום פתחו בחקירה?

בשיחת טלפון אמש, עם קצין בכיר, הובהרה לי הנקודה. אשתף בחלקים הרלוונטיים מהשיחה:

"מאד כואב לי על הרב אייל ששמו השתרבב לפרשה הזו" אמר לי הקצין. שאלתי אותו אם הוא בכלל יודע על מה ה'פרשה' (אחרי שכבר כל המקורבים ידעו בדיוק על מה החקירה) וענה לי תשובה מדהימה: "לא העמקתי יותר מידי, אבל עצם העובדה זה כבר לא נעים". לא נעים זה נכון, אבל באמת לא התעניינת?

"אני אומר עוד פעם, כואב לי הלב על הרב איל שמכפישים את שמו לשווא. אגב, דווקא המגזר הדתי לאומי הוא זה שמתנגד לרב איל. לא תגיד חרדים או חילונים כמו שהיה טרום תפקידו. אלא דווקא המגזר הדתי לאומי הם שוחרי רעתו. יש רבצ"ר תלמיד חכם, ירא שמיים ודווקא אותו מתקיפים – כואב לי הלב. דווקא הם?!"

הכתבים מתרשלים ומייצרים פייק ניוז

רגע, אל תתבלבלו, כל זה כמובן בלי שהוא יודע מה הפרשה, הוא מדגיש למי ששכח: "אני אומר לך שוב, בסיפור הזה אני לא מתעסק, זה לא מעניין אותי". אבל עדיין יש לקצין תובנות בנושא: "איך שלא יהיה, גם אם הוא (הרב איל) ייצא זך ונקי, עדיין בן-אדם שמשרבבים את שמו, בסוף יש לו כתם מסוים. קח לדוגמה את הרב רפי פרץ עם פרשת הכבל, זיכו אותו, אבל זוכרים לו את זה. לא משנה כן בסדר או לא בסדר, אנשים זוכרים. אבל הראש שלי בכלל נתון במקומות אחרים, אני לא מתעסק בזה" מסיים הקצין הבכיר.

ובכן רבותיי, האם לדעתכם הקצין חשב על הפרשה? היא מעניינת אותו? כמובן שהתובנות האלו באו לאחר מחשבה… אבל הוא מתעקש שזה לא מעניין אותו, מה שמעיד שיש לו מה להסתיר. מעניין מה הוא מסתיר. שהוא פנה למצ"ח? או שפנה לכתב שיפרסם את הפרשה? מנחש שגם וגם.

למה אני מטריד אתכם בכל זה? שקלתי הרבה אם לכתוב את הדברים. אבל היה קשה לי מאד לראות שבעל אינטרס המציא פרשה והפיל למלכודת הבוץ כתבים מוערכים, והכתבים לא הצליחו לשמור עצמם מנפילה לבוץ. לא ביצעו תחקיר, לא הצליבו עובדות, הכל רץ להם מהר. הבעיה נמצאת, בכתבים שלא מנקים מעצמם את הבוץ, עד רגע כתיבת שורות אלו לפחות.

התקשורת חייבת להיות הוגנת ואמיתית. כתב, הגיע אליך מידע? בדוק אותו, תצליב מידע, תתחקר את הפונה, תבין אם יש לו אינטרס אישי. אל תתנו יד לפייק-ניוז.

==

עובד פרל הוא יועץ תקשורת, לשעבר עוזר הרב הצבאי הראשי.