שאלה

האם צריך לכבד את הרבנים הראשיים שנבחרו, למרות שאינם הרבנים הכי גדולים שבדור?

תשובה:

בוודאי. איזו שאלה?! צריך לכבד כל תלמיד חכם, וקל וחומר שצריך לכבד את הרב הראשי.

מסופר בגמרא במסכת ראש השנה (כה, א), שהייתה מחלוקת בין רבן גמליאל לרבי יהושע לגבי מתי חל ראש השנה. אמר לו רבן גמליאל: "גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך". הלך רבי יהושע אצל רבי דוסא בן הורכינס ושאל אותו אם הוא צריך לשמוע לגזירת רבן גמליאל.

אמר לו רבי דוסא: רבן גמליאל הוא הרב הראשי ואם אתה מפקפק במעמדו, אתה צריך לפקפק בכל בית דין שהיה מאז משה רבנו. אם אתה אומר: "הימים הראשנים היו טובים מאלה", אתה לא צודק, רק שכחת. "לא מחכמה שאלת על זה"(קהלת ז, י). הרי כתוב: "ובאת אל השפט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז, ט) – וכי לאיזה שופט ילך? אלא שלא יהיה לך אלא השופט שבימיך, אל תאמר: "פעם היו שופטים טובים".

ואכן, רבי יהושע קיבל את דבריו, וביום שלפי חישובו היה אמור להיות יום כיפור, לקח את מקלו וכספו בידיו והלך ליבנה לרבן גמליאל. כשראה אותו רבן גמליאל קם מכיסאו ונשקו על ראשו, אמר לו: "בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי – בחכמה, ותלמידי – שקבלת את דברי. אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים, קל וחומר קטנים לגדולים" (ר"ה שם ע"ב). אם כן, התשובה לשאלה כבר כתובה בגמרא מפורשת.

ככה מגולגל על פי ההנהגה האלוקית: כל פעם שהיה ראש הסנהדרין היו תלמיד חכמים יותר גדולים ממנו. אמנם, בוודאי הרב הראשי הזה הוא לא כמו ראש הסנהדרין של אז, אבל גם גדולי הדור של עכשיו הם לא כמו גדולי הדור שהיו אז. הכל לפי הדור.

לא עושים ברוגז

בספר חיי הראי"ה (עמ' 211-212, וראה השיחה של הרב צבי טאו באמונת עתנו ח"א עמ' 85 על אלקנה), מספר הרב נריה שפעם עלה לארץ תלמיד חכם אמריקאי. התלמיד החכם התלונן בפני מרן הרב קוק שהכל בארץ מקולקל. אמר לו מרן הרב קוק: כתוב על אלקנה (שמואל א, א, ג): "ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח לד' צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים לד'". וקשה: למה פתאום מוזכר כאן שחפני ופנחס כהנים?

בנוסף, בביאור הפסוק הזה במדרש שמואל (פרשה א), כתוב על אלקנה שהיה הולך ממקום למקום להשתדל לזכות את הרבים לעודד אותם לעלות לרגל. אבל קשה, למה היה צריך לעודד את העם לעלות? אמנם יש מצוות קשות, אבל מצות עליה לרגל היא דווקא מצווה חביבה?

ענה מרן הרב שהשאלה הראשונה משיבה על השאלה השנייה. חפני ופנחס היו אנשים מקולקלים ולכן אנשים לא רצו לעלות לרגל. אמר להם אלקנה: עליה לרגל לא קשורה לחפני ופנחס, עליה לרגל קשורה רק למקדש. צריך לכבד את המקדש. אמנם, עכשיו יש שם אנשים מקולקלים, אבל אחר כך יהיה שם מישהו טוב. לא מתקפלים משום שיש איזה קושי זמני. אמר מרן הרב לתלמיד חכם האמריקאי, אותו דבר עם ארץ ישראל. וכי צריך להיות ברוגז עם ארץ ישראל רק בגלל שיש שם אנשים מקולקלים? עכשיו צריך להישאר בא"י ולהחזיק מעמד, ואחר כך השאר כבר יסתדר.

יש בעיות עם הרבנות הראשית, אבל צריך לכבד אותה. כבר נאמר בזמנו שהרבנות הראשית היא הגרעין שממנו יצמח הסנהדרין. כל אחד מבין שכעת הרבנות היא לא סנהדרין, ושהיא אפילו לא השתל של סנהדרין. היא רק גרעין. אבל הגרעין הזה יקר. וכי אתה חושב שיצמח הסנהדרין פתאום, יש מאין? הסנהדרין צריכה להופיע לאט-לאט.

הרבנות נבנית לאט

אותו דבר מדינת ישראל. בוודאי שכעת יש לנו רשימה של קושיות על המדינה, אבל מה החלופה? שלטון של בריטים?! שלטון של טורקים או ערבים?! צריך להבין שהמדינה נבנית לאט. הרבנות נבנית לאט. הישיבות נבנות לאט. הכל נבנה לאט. אם נדרוש שהכל יהיה שלם מהרגע הראשון, לא יהיה שום דבר.

גם צריך להבין שיש עליות וירידות. אמנם בהתחלה היה רב ראשי גדול – מרן הרב קוק – ואחרי מרן הרב קוק הכול היו יותר קטנים ממנו, וכנראה שגם בהמשך הרבנים יהיו יותר קטנים ממרן הרב קוק. הכלל הוא שצריך לשים לב לתהליך, ולא לדחות דבר גדול רק בגלל קושי זמני.