שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, הודיע לפני זמן קצר (ראשון) על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לתיק 3000 – פרשת הצוללות, זאת, לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון ובהתאם לסמכותו.

מדובר בהודעה עם השלכות פוליטיות דרמטיות, שכן עד כה ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה הכל בכדי למסמס את הקמת הוועדה. לפני מספר שבועות אף אירעה דרמה במליאת הכנסת לאחר שההצבעה על הקצת ועדת חקירה לפרשת הצוללות עברה ברוב גדול. לאחר מכן ההצבעה בוטלה מכיוון שהיא נערכה בניגוד לתקנון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: טל עוז / משרד הביטחון

בשבועות האחרונים, קיים גנץ התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלו והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה, כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות.

גנץ החליט למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב לעמוד בראש הוועדה. סטרשנוב כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בת"א, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, וכיום הוא מכהן כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.

(צילום: טל עוז / משרד הביטחון)

לצידו, מינה השר חברים נוספים לוועדה: יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.

גנץ קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדו"ח הסופי, והנחה את חברי הוועדה לעבוד מול הדרג המקצועי במשרד הביטחון והדגיש בפניהם, כי הם נדרשים לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים. כמו כן, הדגיש גנץ כי מסקנות הוועדה, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת, יפורסמו באופן שקוף לציבור.

הנושאים שייחקרו על ידי חברי הוועדה הם: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי,  תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון, ומעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.