כמו כל אמא טובה, מוכנה רבקה להסתכן בשביל הבן שלה ואומרת לו "עלי קללתך בני". מי כמוה מכיר את החוצפה של הקליפה לקחת מה שלא מגיע לה. ולכן היא דוחפת את הבן התם שלה לקחת את מה שמגיע לו. ומעשה אמהות סימן לבנותיהן.

הזוהר מסביר שרבקה מתקנת כאן את חטא אדם הראשון שנעשה על ידי חוה, ונרמזה שמה של חוה במילים "ויעתר יצחק ל ה' לנכ ח אשת ו ". סופי תיבות חוה. (ליקטים להאר"י ז"ל). לכן עיניו של יצחק כהות מלראות את קלקול עשו כדי שהברכות יבואו על ידי אשה שהביאה את הקלקול של חטא אדם הראשון בתחילה. (מהרח"ו – עץ הדעת טוב, תולדות).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב אליהו

מסביר ה'מגלה עמוקות' כי עיניו של יצחק כהות שלא לראות את הקלקול של עשו, כנגד פקיחת העינים לרעה של "ותרא כי טוב העץ למאכל" וכנגד "ותפקחנה עיני שניהם". (מגלה עמוקות תולדות). והסביר האר"י ז"ל כי בחטא אדם הראשון נגרם בגלל על ידי שמיעה לרעה בקול האשה "כי שמעת בקול אשתך" וכאן מתקיימת שמיעה לטובה בקול האשה כשרבקה אומרת ליעקב "אך שמע בקולי ולך קח לי". (ליקוטי תורה – האר"י).

הבגדים שרבקה נותנת ליעקב ללבוש בעת הברכות, הם הבגדים של עשו שהיו לרבקה בבית, והם הבגדים של אדם הראשון שירש אותם נמרוד ואחר כך גוזל אותם ממנו עשו. כשלובש אותם יעקב אומר יצחק "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה'". ופירש רש"י נכנס עימו ריח גן עדן כיון שבכניסתו מתחיל תיקון חטא אדם הראשון שגורש מגן עדן, וכעת הולך וחוזר. "וּסְלִיקוּ רֵיחִין. בְּגִין דְּשׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הֲוָה. וּבְגִין כָּךְ אַהֲדָרוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לְאַתְרַיְיהוּ, וּסְלִיקוּ רֵיחִין".

הגר"א מסביר כי התיקון נעשה דווקא על ידי רמאות כיון שבחטא אדם הראשון רימה הנחש את חוה והחטיאה, וכעת משתמשת רבקה ברמאות כדי לתקן ולהחזיר את הענין לשורשו, בבחינת "עם עקש תתפתל". (הגר"א ספרא דצניעותא ג'). הזוהר מסביר כי עשר הברכות שמקבל יעקב הם תיקון לעשר קללות שנתקלל אדם הראשון. כנגד "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" בא "ויתן לך האלהים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ". כנגד "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם", תקבל "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאוּמִּים", דכתיב "וּבְנִי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכוֹרְמֵיכֶם". (ישעיה סא – זוהר א קמג). ועיקר קיומם הוא בימות המשיח, כמו שאנו רואים בעיננו את ההתחלה של הברכה הגדולה הזו. (זוהר חלק א דף קמג/ב).