הרחק: סדרה פמיניסטית (כמעט) מושלמת

הרחק (Away) של נטפליקס היא מנת האיזון שלכן אחרי אמילי בפריז, סדרת האסטרונאוטים בה מנעד הבגדים נע בין חליפת חלל הארדקור, מדי חלל כחולים ובקיצוני מדי חלל בורדו.

שחקנית הקולנוע המוכרת הילארי סְווֵנק לוהקה לתפקיד הראשי של אמה גרין מפקדת כח המשימה בחלל, מה ששם על הסדרה את הטייטל של פמיניזם טהור, כמעט.

למה כמעט? אולי כי כבר בפרק הראשון של הסדרה הדילמה של אמהות, זוגיות וניהול בית מול קריירה מוטחת על המסך במלוא עוצמתה כאשר בנקודת האל חזור של המשימה בחלל סוונק מבקשת לעשות פרסה הביתה בשל משבר משפחתי חמור.

למה אשה לא יכולה להיות קרייריסטית עד הסוף?

מאז ארמגדון משנת 1998 ז'אנר המדע הבדיוני סיפק אינספור צילומי תקריב של נשים דומעות שמחכות לחדשות על האהובים שלהן (אני רק אניח את זה כאן – ליב טיילור), 'נשות חלל', חסרות כל תפקיד מהותי לגברים שהשאירו את דרמת הבית מאחור. בהרחק, הבית נכנס גם לנסיעה למאדים.

בסדרה הכה מודרנית ופמיניסטית לכאורה, התסריט המעצים נשים לכאורה מצליח ליפול לא אחת אל האולד פאשן המוכר:

כאמא המפקדת גרין לא באמת מצליחה לשחרר היא חייבת להיות זו שמדברת עם רופאים על טיפול רפואי, זו שמייעצת בקשר לבן זוג חדש של הילדה היא מנסה לתפוס את כל העולמות וזה לא תמיד הולך.

בעלה, אסטרונאוט בעצמו נשאר מאחור אבל ממש לא פסיבי, הוא הגב שלה במשימות כמהנדס חלל, האביר על הסוס הלבן גם בכסא גלגלים במרחק אלפי שנות אור.

שיוויון מגדרי על המסך הגדול

מי שהייתה שמחה לראות שיוויון מגדרי עד הסוף על המסך הגדול ובמציאות תאלץ לחכות, אולי זו גזרת גורל מקדם לגן עדן, בעצב תלדי בנים או במילים אחרות אפשר להוציא את האשה מהבית אי אפשר להוציא את הבית מהראש של האשה.

סוונק עצמה בראיון לBBC סיפרה שבאחד המפגשים אשה ממגזין נשים כלשהו אמרה שהיא חשה מעין כעס על דמותה של סוונק בסדרה על כך שהיא נוטשת את הבית. סוונק אמרה בראיון כי התגובה מובנת לה שכן הרעיון שהמקום הטבעי של האישה הוא בבית עם ילדיה, מקודם שוב ושוב בכלי תקשורת, סרטים וסדרות.

ג'ניפר גראנר, שחקנית ששיחקה דמות ראשית של סוכנת CIA בסדרה 'זהות בדויה'. סיפרה פעם בראיון למגזין אל כי כשהיא ובן זוגה דאז בן אפלק מגיעים הביתה ומשווים שאלות שנשאלו בראיונות השאלה שהיא נשאלת תמיד עוסקת בשילוב בית אמהות וקריירה ואילו הוא נשאל לגבי הדמויות הנשיות איתן חלק את המסך.

בכל זאת, הסדרה 'הרחק' מסומנת בתווית של פמיניזם ואין פה לעג לרש. באופן יחסי לכל סדרה אחרת מדובר בתסריט שאולי ראינו לאחרונה ב'מולאן' וכאן סוונק לא נאלצת להתחזות לגבר.

הכח הנשי והמהות המודרנית בסדרה מגיעים גם אם לא באופן שמגשים לחלוטין את האידיאל הפמיניסטי. ראשית בעצם הרעיון, אשה לוחמת שולטת בכח המשימה, מצליחה להתגבר גם על השוביניסטיים שמתקשים לסור למרותה. בכדי להדגיש את הקושי להגיע לעמדת המפתח, ניצבת לעומתה דמותה של חברתה מליסה רמירז שוויתרה על קריירה מבטיחה בחלל אחרי שילדה בת עם תסמונת דאון.

שנית בדמות נשית נוספת בסדרה, חברת המשלחת הכימאית הסינית לו (אותה מגלמת ויויאן וו) זו ששום משפחה או בן שנשאר מאחור לא יסיטו אותה מהמיקוד. ייתכן וזה החינוך של מעצמה שמחרישה רגשות כי דווקא השהות במחיצת גרין מערערת לרגע או שניים את החוסן הפנימי שהגיעה עמו מהבית. אחת הדילמות המגדריות מגיעה דווקא בפרק האחרון בלי יותר מדי ספוילרים – מדובר בניצחון מתוק למין הנשי.

נשים בחלל לא רק על המסך

מחזון למציאות – האשה הראשונה בחלל הייתה ולנטינה טרשקובה קוסמונאוטית סובייטית שטסה במשימת 'ווסטוק 6' ב-1963, האמריקנית הראשונה והאשה השלישית בחלל, סאלי רייד, הגיעה למעמד 20 שנים אחרי. בשנה שעברה נאס"א הוציאו לראשונה הליכת חלל שכולה נשית והתכנון הוא להנחית אשה ראשונה על הירח ב2024 כחלק מתוכנית החקר 'ארטמיס'. מפקדת כח משימה למאדים? זה רק בנטפליקס בנתיים.