הסיגד: במשך דורות על דורות חלמו יהודי אתיופיה לשוב לירושלים, לגעת באבניה, לשאוף את אוויר ההרים, לטייל ברחובותיה העתיקים הייחודיים ולהתפלל בה. אפילו הצליחנו לדמיין את המפגש הראשון עם בית המקדש, כשעוד חשבו שהוא עומד על תילו – עד שהגיעו לציון, וגילו באכזבה גדולה שהוא נחרב.

למרות העצב על החורבן והתדהמה שחוו, העולים מאתיופיה זכו להגשים חלום ישן שליווה אותם מדי יום ולילה – לראות בעיניהם את ירושלים. והחלום, אחרי מסע ארוך, מבעית, כואב ומפרך הפך למציאות שעולה על כל דמיון.

כילדה עוד באתיופיה, אני עדיין מרגישה בכל נימי גופי את ההתרגשות שאחזה בנו כשדיברנו על ירושלים, את הכבוד שרחשנו לה ואת תחושת הרוחניות החזקה שליוותה אותנו בעיקר ביום הסגד – האירוע המסורתי ,החברתי והקהילתי הגדול ביותר.

מדי שנה, כ־50 ימים לאחר יום כיפור, כמו מעמד הר סיני שנכרת הברית בין בני ישראל ואלוקים. היינו עולים יחד עם כל המשפחה להר, מאוחדים ומלוכדים, בשביל להתפלל, להשתחוות ולבקש מאלוהים שיחזיר אותנו לארץ ישראל בתפילת כפי שמתואר בשיבת ציון בספר עזריה ונחמיה.

התפילות והשירה בהובלתם של הקיסים כוהני דת של יהודי אתיופיה. זוכרת את בגדיהם היפים הלבנים והחגיגיים של באי היום להר ליד אמבובר. יהודי אתיופיה האמינו כי למעשה, כדי להיות ראויים לחזור ולעלות לארץ ישראל, לא די בצום יום כיפור, שהוא תיקון אישי של הפרט – אלא יש לקיים 50 יום לאחריו את חשבון הנפש הקולקטיבי, הלכה למעשה באמצעות יום הסגד, שבסוף היום נחגוג מטיבו ברוב העם והדרת מלך.

סיגד בסימן חיסון חברתי ואישי

העמקה במשמעותו ושמו של יום סגד, מגלה סודות עמוקים ורמזים באותיות המרכיבות את הסגד. ערכן של האותיות בגימטרייה הוא 77. המספר 70 בא לציין את 70 השנים של גלות בבל, עד שחזרו לירושלים בהנהגת עזרא ונחמיה. המספר 7 מציין את 7 השבועות התמימים שסופרים מיום כיפור עד יום הסגד, שחל 50 ימים בדיוק מיום כיפור.

השנה לראשונה, בגלל הקורונה, לא תהיה התכנסות קהילתית בארמון הנציב לרגל יום הסגד. אומנם המעמד והמפגש הרוחני והחברתי יחסר לכולנו יחד עם זו הזדמנות להעיף מבט פנים חברתי ולאמץ לפחות ליממה את מהות יום הסגד, לדבוק באחדות ,לכידות וללמוד את ערכי יום הסגד.

לשמחתי בעשור אחרון הרבה גופים ומערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית מלמדים ומנגישים את יום הסגד למגוון אוכלוסיות. אחת המשימות בעמותת פידל היתה להעביר לדורות הבאים את ערכי הסגד, המורשת והתרבות של יהודי אתיופיה לכלל החברה הישראלית .

כיום בתפקידי כשליחה קהילתית חשוב לי שלא רק החברה הישראלית תלמד ותכיר את יום הסגד אלא גם יהודי התפוצות יתרה מזאת שהקהילה היהודית בקולומבוס אוהיו תדע ותכיר את יום הסגד כחלק מהצביון של העם היהודי ושל החברה הישראלית .

יום הסגד רלוונטי ומשמעותי ליהודי העולם משום שזה מניע חברתי שילוב של מסורות יחודיות של קבוצות קטנות יותר הוא חלק מרכזי ממגוון של העם היהודי. חיבור משמעותי לערך היהודי געגועים לירושלים הוא עדיין מרכיב משמעותי עבור יהודים החיים בעולם.

הכותבת הינה: שליחה קהלתית בכירה – קולומבוס אוהיו , הסוכנות היהודית ולשעבר מנכ"לית של עמותת פידל – קהילה מובילה דרך