על אף הביקורת הרבה שעורר, הסרט "לאה צמל, עורכת דין" – זכה בשישי האחרון בפרס אופיר בקטגוריית סרט התעודה הטוב ביותר באורך של מעל 60 דקות.

הפרס לסרט התעודי על עורכת הדין, שייצגה בין היתר את המחבלים שביצעו את הלינץ' המזעזע ברמאללה בשנת 2000 – לא עבר בשתיקה ועורר מחאה ברשת.

הבמאי והיוצר הימני, מני אסייג יצא היום (א') נגד הזכייה וכתב פוסט חריף: "אני זוכר טוב מאוד את אימת מלחמת יום כיפור, את חדירות המחבלים המחרידות בשנות ה-70 וה-80, את האינתיפאדה הראשונה והשניה ואת מלחמת לבנון הראשונה והשניה: אבל היום המזעזע בחיי שטלטל את נפשי היה הלינץ׳ האכזרי והברברי, שביצעו חיות האדם צמאות הדם בשני חיילי מילואים יהודיים הי״ד.

לאחר שחלק ממשתתפי הלינץ׳ נלכדו והועמדו למשפט אך טבעי היה שחיות הטרף יקבלו ייצוג והגנה משונאת ישראל מדופלמת בשם לאה צמל".

אני זוכר טוב מאוד את אימת מלחמת יום כיפור, את חדירות המחבלים המחרידות בשנות ה70 וה80, את האינתיפאדה הראשונה והשניה ואת…

פורסם על ידי ‏מני אסייג‏ ב- יום שבת, 14 בנובמבר 2020

 

אסייג המשיך וכתב: "האישה האיומה הזו זכתה לסרט תיעודי באורך מלא על פועלה המעוות, סרט מחבק שמוציא אותה הכי טוב ואנושי שאפשר. ותנחשו מה? חברי האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע (ושנאת ישראל) החליטו להעניק לסרט הזה את פרס אופיר!!!!!!

האקדמיה העלובה והאיומה הזו ירדה הכי נמוך שאפשר לרדת ואני מתבייש באלה שעוד חברים בה!!", וסיכם "אני רק מקווה שהשר חילי טרופר שנראה לי אדם הגון ימנע מהם כל סיוע או מימון מכסף ציבור וממיסים שמשלמים גם בני משפחותיהם של קורבנות הלינץ׳ האכזרי! בושה של ארגון!".

"סרט מסוג זה צריך לייצג את החמאס ולא את ישראל!"

גם חברת הכנסת מאי גולן שקראה עוד לפני הזכייה לפסול את הסרט על צמל, צייצה: "כמה ״מפתיע״ שהסרט שזכה בפרס אופיר עוסק בעו״ד המייצגת מחבלים ורוצחים כמו אלו שביצעו את הלינץ׳ ברמאללה בשנת 2000.

סרט מסוג זה צריך לייצג את החמאס ולא את ישראל! למרות שפניתי לשר התרבות בטרם הזכייה – לפסול את הסרט, הוא החליט שלא לעשות כלום. כמו יו״ר המפלגה שלו; אין לו כח ללכת לביה״ס".

קרולין גליק, קראה לממשלה להתחיל לפקח יותר על המוסדות והזוכים במימון: "כל כך מרתיח.אין יותר מילים. כנסת ישראל חייבת לעבור עם זכוכית מגדלת על כל המוסדות הזוכים במימון ממשלתי וכל מה שמסייע כך לטרור צריך להיות מוסר מהרשימה".

תנועת "אם תרצו", מסרה בתגובה לזכייה השנויה במחלוקת: "הבחירה להעניק את פרס אופיר לסרט המפאר את פרקליטת המחבלים, יוצר לציבור הזדמנות לראות את פניה האמיתיות של האליטה התרבותית במדינת ישראל. אליטה פוסט ציונית, מנוונת, חסרת משמעות ובלי שום זכות קיום תרבותי אמיתי למעט העובדה שהם עדין מחזיקים במנגנוני הכוח והוועדות הקובעות.

הדבר היחיד שכואב הוא שעד לדעיכתה הבלתי נמנעת של אותה קליקת שמאל קיצוני, ימשיך עם ישראל לממן בכפיה את אותם פרסים שהאנשים הללו מחלקים לעצמם. דם הנרצחים זועק מן האדמה. אוי לאותה הבושה."