בפרשת השבוע עולה שאלה חשובה: מדוע שלח אברהם את אליעזר לארץ מולדתו כדי למצוא את הזיווג ליצחק? הרי הם היו רשעים!
מסביר הקדושת לוי שמידת אברהם היתה חסד והוא העביר את השפע הזה לכל מי שמשורש נשמתו. אליעזר עבד אברהם ידע שכל אנשי המקום הזה היו רשעים, והוא אמר לעצמו שכשהוא יראה באחת מן הבנות שיש בה מידת החסד – אז היא בודאי מהשורש של אברהם אבינו, שמידה זו באה אליה על ידי כך שאברהם השפיע חסדים על העולם, דבר שנמשך גם עליה.
אליעזר בתפילותיו אומר "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמר שתה וגם גמלך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק". הספורנו מסביר שאליעזר לא רק בדק אם היא עושה חסד, אלא אם יש לה את החכמות של החסד.
הסיבה לבדיקה היא כי ראוי שמי שנזקק יבקש פחות ממה שהוא צריך בכדי שלא להטריח, וראוי לנדיב שיוסיף ויתן למבקש די מחסורו או אפילו יותר. אליעזר בוחן את מידת החסד של הנערה, ואם יש לה ההבנה פנימית, את הפקחות של המידה הזאת.
כמובן שאליעזר יכול לבחון רק נערה צנועה כמיועדת ליצחק, כפי שכותב הזוהר כי הסיבה שכתוב "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת" ולא כתוב "באה", לומר שהקב"ה הוציא והבדיל את רבקה בזכות צדקותיה משאר בנות העיר.
מה שכתוב גם על אחרות כי הן יוצאות לשאוב מים, זה בכדי לומר שאליעזר ידע שרק מאלה שיצאו רק לעת ערב שהן צנועות הוא מעמיד בנסיון – ולא מאותן שהיו קודם שאינן צנועות.
בתלמוד ירושלמי מובא שאף על פי שנחלקו בית הלל ובית שמאי, אלו אוסרים ואילו מתירים, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו – וכנראה גם לומר לך שבבחירת כלה יש לבדוק בעיקר לפי התאמת מידות טובות.
גם המתנות שנתן אליעזר לרבקה רומזות על מידות טובות. "ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם", ובמדרש רבה נכתב כי אבן יקרה היה בו ומשקלה בקע, ושני צמידים על ידיה כנגד שני הלוחות, ועשרה זהב משקלם כנגד עשרת הדברות.
מביא השם משמואל את הירושלמי בסנהדרין שכתב "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל בישנים רחמנים וגומלי חסדים", והוא מסביר שהם כנגד גוף נפש ושכל.
בישנים כנגד השכל, כי קטן שאין לו דעת אינו מתבייש וגם גדול לפי שכלו הוא מתביש מה' הרואה את מחשבתו דבוריו ומעשיו – כך הנזם הוא על הראש שבו משכן השכל. משקלו בקע לגולגולת כמחצית השקל לומר לאדם שכשהוא לבד הוא לא שלם.
שני הצמידים בשתי הידיים כנגד רחמנים וגומלי חסדים. חתן וכלה כשהם ביחד, יש בהם שלמות – ומשקלם עשרה זהב רומזים לעשרת הדברות אשר רומזים לאחדות בין בני הזוג.
כך אנחנו לומדים שבבחירת בן זוג יש לשים לב למידות טובות מתאימות לבנית בית יהודי אמיתי.
מה דעתך בנושא?
7 תגובות
1 דיונים
ידידיה בודנהיימר
דברים נפלאים ומופלאים הרב בלוך
21:07 14.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ינון
ספרי חסידות=מינות
10:00 13.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חגית מן
בתגובה ל: ינון
אתה כופר
12:19 13.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ינון
בתגובה ל: חגית מן
הנודע ביהודה שהיה גדול הדור כתב שמייסדי החסידות הם מחריבי הדת. אז מי כאן הכופר?
15:33 13.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
גדעון
בתגובה ל: ינון
אתה
21:06 14.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
משה אהרון
גאון של עבד =============== עבד אברהם כמו כל הראויים בעיני שמיים, ייעודם מוטבע בשמם . "דמשק אליעזר" שעוסק בשידוך משיק דמים [דם-שק] והכל כמי שגם במעשהו זה,עוזר לאל חי בתפקידו...
גאון של עבד =============== עבד אברהם כמו כל הראויים בעיני שמיים, ייעודם מוטבע בשמם . "דמשק אליעזר" שעוסק בשידוך משיק דמים [דם-שק] והכל כמי שגם במעשהו זה,עוזר לאל חי בתפקידו כמזווג זיווגים. והנה סביב עיסוקו זו מתגלה העבד כגאון או למצער מתוחכם עד מאד. ראשית סיגל הוא לעצמו את מידת היסוד של אדונו – אברהם. צניעות. שכשהגיע למשפחת רבקה מיד אמר "עבד אברהם אני" ואת תואר "עבד ה'" הותיר ליצחק ,[. [לעבדך יצחק] הוא גם רקם קומלקס של מבחן נסיוני לתפארת. ביודעו כי מידת משפחת אדוניו היא "החסד" בחן אותה במלוא המידה הלזו. מבחנה של רבקה לא הייתה בזה שהייתה צריכה לעמול קשה להשקות את האנשים אלא להוסיף ולעבוד קשה הרבה יותר בלהשקות עשרה גמלים צמאים. אמר בליבו העבד : אישה נמדדת לא רק בלהשקות לרוויה את בעלה אלא בלהתמודד גם עם עשר שגיונותיו, חולשותיו ומגרעותיו. שהגמלים מסמלים את אלה. שרכיבה על הגמל מסמלת "רכיבה" על יסוד התגובה כגמול. ורבקה הוכיחה כי עם "גמלים" שכאלה" היא עמידה ומטיבה להתמודד. היא לא רק תשקה את בעלה לרוויה אלא תשקה אותו במי נוחם ומרפא על כל חולשותיו וכאלה היו הרבה ליצחק שהיה אפוף טראומות הן מהעקדה והן מגירוש אחיו ישמעאל. רבקה עמדה במבחן היא לא תרכב על עשרת חולשותיו ולא תגמול לו ברכיבה על הגמל אלא תשקהו במאמץ עילאי הרבה מיים של נוחם , חמלה ומרפא.. יותר מזה כשאך ראתה אותו הפילה עצמה מהגמל. ובשביל שניווכח כי תורת אמת אינה פוסחת על כלום מרמזת התורה כי המבחן כאמור של החסד. הינו כללי לא רק לכלות פוטנציאליות אלא גם לחתנים פוטנציאליים . בכך שהביטוי "נערה" לגבי רבקה נכתב בלי האות "ה" להיותו גם "נער" והנה על כל אלה דומה עולה אף יותר "משחק התכשיטים שמנהל העבד. כשרבקה עוברת את המבחן הוא מיד שם "נזם" באפה. "נזם" גם מלשון זמן כאילו באותו הרגע ביקש אליעזר לעצור את זמן רווקותה של רבקה כאילו לבלום את נטייתה היצרית לאחרים [אפה]. ומופלא עוד יותר התכשיט הנוסף "צמידים" על ידיה". כאילו מעתה כפותים ומשועבדים מעשה ידיה של רבקה אך ליצחק. ועוד יותר מופלא הסמל של כנגד עשרה גמלים כאמור משקלם של הצמידים "עשרה זהב" משה אהרון
המשך 06:02 13.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חנן גור אריה
שמח לקרוא את דברי התורה הנפלאים של הרב בלוך
05:37 13.11.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר