בפרשת השבוע עולה שאלה חשובה: מדוע שלח אברהם את אליעזר לארץ מולדתו כדי למצוא את הזיווג ליצחק? הרי הם היו רשעים!

מסביר הקדושת לוי שמידת אברהם היתה חסד והוא העביר את השפע הזה לכל מי שמשורש נשמתו. אליעזר עבד אברהם ידע שכל אנשי המקום הזה היו רשעים, והוא אמר לעצמו שכשהוא יראה באחת מן הבנות שיש בה מידת החסד – אז היא בודאי מהשורש של אברהם אבינו, שמידה זו באה אליה על ידי כך שאברהם השפיע חסדים על העולם, דבר שנמשך גם עליה.

אליעזר בתפילותיו אומר "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמר שתה וגם גמלך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק". הספורנו מסביר שאליעזר לא רק בדק אם היא עושה חסד, אלא אם יש לה את החכמות של החסד.

הסיבה לבדיקה היא כי ראוי שמי שנזקק יבקש פחות ממה שהוא צריך בכדי שלא להטריח, וראוי לנדיב שיוסיף ויתן למבקש די מחסורו או אפילו יותר. אליעזר בוחן את מידת החסד של הנערה, ואם יש לה ההבנה פנימית, את הפקחות של המידה הזאת.

כמובן שאליעזר יכול לבחון רק נערה צנועה כמיועדת ליצחק, כפי שכותב הזוהר כי הסיבה שכתוב "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת" ולא כתוב "באה", לומר שהקב"ה הוציא והבדיל את רבקה בזכות צדקותיה משאר בנות העיר.

מה שכתוב גם על אחרות כי הן יוצאות לשאוב מים, זה בכדי לומר שאליעזר ידע שרק מאלה שיצאו רק לעת ערב שהן צנועות הוא מעמיד בנסיון – ולא מאותן שהיו קודם שאינן צנועות.

בתלמוד ירושלמי מובא שאף על פי שנחלקו בית הלל ובית שמאי, אלו אוסרים ואילו מתירים, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו – וכנראה גם לומר לך שבבחירת כלה יש לבדוק בעיקר לפי התאמת מידות טובות.

גם המתנות שנתן אליעזר לרבקה רומזות על מידות טובות. "ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם", ובמדרש רבה נכתב כי אבן יקרה היה בו ומשקלה בקע, ושני צמידים על ידיה כנגד שני הלוחות, ועשרה זהב משקלם כנגד עשרת הדברות.

מביא השם משמואל את הירושלמי בסנהדרין שכתב "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל בישנים רחמנים וגומלי חסדים", והוא מסביר שהם כנגד גוף נפש ושכל.

בישנים כנגד השכל, כי קטן שאין לו דעת אינו מתבייש וגם גדול לפי שכלו הוא מתביש מה' הרואה את מחשבתו דבוריו ומעשיו – כך הנזם הוא על הראש שבו משכן השכל. משקלו בקע לגולגולת כמחצית השקל לומר לאדם שכשהוא לבד הוא לא שלם.

שני הצמידים בשתי הידיים כנגד רחמנים וגומלי חסדים. חתן וכלה כשהם ביחד, יש בהם שלמות – ומשקלם עשרה זהב רומזים לעשרת הדברות אשר רומזים לאחדות בין בני הזוג.

כך אנחנו לומדים שבבחירת בן זוג יש לשים לב למידות טובות מתאימות לבנית בית יהודי אמיתי.