"בדרך סיפרתי סיפור שכל מי ששמע היה לו הרהור תשובה" (רבי נחמן מברסלב).
=======
מילותיו של רבי נחמן מברסלב שבות ומתנגנות בתוכי שוב ושוב, בכל עת שאני בא לעסוק בדמותו של אברהם אבינו, ראש האומה ואבי האמונה, שקיים בעצמו את הצו האלוקי של 'לך לך', ומאז לא הפסיק ללכת.
אדם שעזב את המוכר והידוע, המשפחתי והקרוב, אל "הארץ אשר אראך", אל עבר הלא נודע, מתוך אמונה מוחלטת שהקב"ה יראה לו את הדרך, וידריכו אל היעד.
גם בהגיעו אל היעד, לא פסק אבינו אברהם מלהלוך בתוכה, הליכה ממקום למקום, הליכה מהבנה אחת אל עבר הבנות חדשות, לשיא של ניסיון מגיעה אברהם בציווי העקדה, ניסיון שכל כולו הליכה והתנתקות מחמלת אב טבעית, כמו גם הליכה בוטחת אל עבר מה שנראה כסתימת הגולל על הבטת ה' אליו "כי ביצחק יקרא לך זרע".
מילותיו של רבי נחמן שבו להתנגן בתוכי, במוצא ש"ק "וירא", עת התבשרנו על לכתו של ידיד הישיבה הרב יונתן זקס זצ"ל. הרב שהיה פרופסור נערץ על תלמידיו, לורד בבית הלורדים, רב ששימש 22 שנה במסירות ובגאווה גדולה כרבה של יהדות אנגליה. הוא היה בעל מסור ואב אוהב, הרב שבמהלך השבוע האחרון זכה שכל כך הרבה ידברו בו ובהגותו, הרב שלמיטב הכרתי אותו בשנים האחרונות, גילם בחייו יותר מכל את אברהם אבינו של דורנו, ששמע בראשית חייו את הציווי האלוקי "לך לך", ומאז לא הפסיק ללכת.
בכל תחום בחייו של הרב זקס הוא ביטא את הבחינה של "נשיאת ההפכים". בעוז וענווה שחברו לשלמות והדר הצליח הרב ללכת ממקום למקום ולשאת את עוצמת האמונה ולהנחילה לכל מי שבא בקרבתו, באמצעות מילים שבכתב ומילים שבעל פה, מתוך להט וחום פנימי, הצליח הרב לעסוק בשאלות חובקות עולם כמו גם להקשיב לצרותיו של הפרט.
דברי הרב היו תמיד מלאים בסיפורים ודברי חוכמה, אבל יותר מסיפוריו היו חייו שלו עצמו, סיפור אחד ארוך ומתמשך המתאר את מסעו האין סופי של היהודי בתוך עולמו של הקב"ה מתוך שליחות "לתקן עולם במלכות שדי" או כשם אחד מספריו של הרב "לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות".
הרב נפטר בשבת "וירא" והידיעה הגיעה לארץ הקודש בפתחו של שבוע חדש שבוא אנו קוראים בפרשת "חיי שרה". בין שני פרשיות אלו אנו נפרדים מן השופר המשמעותי ביותר שקם לעם היהודי בכל מה שקשור לקשר בין עם ישראל לאומות העולם בכל מה שנוגע לענייני אמונה מוסר והגות.
בתווך שבין המפגש שלנו עם אברהם היושב פתח האוהל לאחר ברית המילה, לאחר שכרת ברית בבשרו עם הקב"ה, לאחר שקיים את הצו האלוקי המבדיל אותו אל מול העולם, יוצא אברהם ומבקש להכניס אורחים, מחפש את הדרך כיצד אותה נאמנות מוחלטת לקב"ה שיוצרת הבדלה ברורה בינו לבין שאר העולם, יודעת לחיות בשלום עם היכולת להכניס לתוך האוהל גם מי שאינם בני ברית, מתוך רצון להעניק להם אוכל ומשקה לקיום גופני אבל יחד עם זאת אמונה גדולה לקיומם הנפשי, אותו אברהם אבינו "אב המון גויים" הוא גם אברהם המבכה לשרה ויודע לחוות את כאבי השכול הפרטיים ולהיכנס למשא ומתן עד לפרטים הקטנים ביותר בכל הנוגע לקבורת רעייתו.
את דבריי אני מבקש לסיים בקטע מדברי הרב שנכתבו בספרו " שיג ושיח" לפרשת חיי שרה, הנשמעים היום כצוואה לחיים.
"מנהיגים מתחילים בחזון גדול לעתיד, אבל הם גם יודעים שהמסע מכאן עד ליעד ארוך. זה מסע של מעשה אחר מעשה, יום אחר יום. אין בו קפיצת דרך, וגם אילו הייתה, מוטב לה שלא הייתה. הישגיה יִדמו לקיקיון של יונה הנביא: בן לילה יהיו ובן לילה יאבדו".
"אברהם קנה רק שדה קטן, והוליד רק בן אחד שימשיך את בריתו. אבל הוא לא התלונן על כך שלא קיבל את כל מה שהובטח לו, אלא הלך לעולמו שלֵו ושבע רצון. כי הוא התחיל. כי הוא השאיר לדורות העתיד תשתית שיוכלו לבנות על גביה. שינוי גדול הוא תמיד פרי עבודתם של כמה דורות".
"איש מאתנו לא יזכה לראות בחייו את מלוא הפירות שלעמל דורנו. מנהיגים רואים את היעד, מתחילים במסע, ומטפחים להם ממשיכים. די בכך כדי להטעין את חייהם באלמוות".
בין פרשיות אלו אנו נפרדים מהרב זקס זצ"ל, האיש שהתהלך בתוכנו, בין הפרשיות, הלך ולא הפסיק ללכת, הלך לעולמו, והותירנו להמשיך וללכת בעולמנו עם הרהורי התשובה לתקן עולם שבור.
=======
הרב אייל גריינר הוא ראש ישיבת ההסדר בטפחות
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
