אפשר לעדכן במעט את נוסח תפילת 'נחם' הנאמרת בתשעה באב.

במאמר ארוך באתר ישיבת 'אור וישועה' מוכיח רב הטכניון וראש ישיבת ההסדר בחיפה, הרב ד"ר אליהו זייני כי ניתן לשנות את נוסח תפילת נחם. במאמר מתעמת הרב זייני עם תשובה שפרסם הרב עובדיה יוסף בספרו יחוה דעת, בה כותב הרב יוסף כי מי הוא זה ואיזהו בדורות אלו שיכול להרהיב עוז לתקן, ולשנות מנוסח התפלה שנתקן ע"י רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם".

בתגובה לדברים מביא הרב זייני כי בדברי התנאים והאמוראים אין זכר לתפילת נחם, אלא לתפילת 'רחם', בנוסח המובא בירושלמי המזכיר מאוד את הנוסח הנאמר בימינו. בתלמוד הבבלי ואצל ראשוני הגאונים לא מוזכרת הברכה, ומכאן מסיק הרב זייני כי כנראה היא לא נאמרה בבבל.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

כהוכחה לדבריו מסתמך הרב זייני על דברי רב סעדיה גאון: "יש שמוסיפין בבונה ירושלים רחם ה' אלוקינו ומי שאומר כך אינו מפסיד ומנהג לאומרה בבונה ירושלים דמעין עבודה היא." הדיוק בלשון 'יש מוסיפין' מראה שבבבל לא כולם אמרו את הברכה. "הראשון מבין רבותינו שלאחר התלמוד המביא תוכן ירושלמי זה להלכה הוא רב עמרם גאון ובעקבותיו הלכו גם הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש ושאר פוסקים.

בהמשך המאמר מביא הרב זייני חמישה נוסחאות שונות לברכה מהתלמוד הירושלמי, מסידורי רב סעדיה גאון ורב עמרם גאון וממחזור ויטרי באשכנז ומראה כי הנוסח שלהם אינו אחיד לא רק ברמה של מילה אלא עד כדי שוני בחצי ברכה. ירושלים מכונה בנוסחים השונים, העיר החרבה והבזויה, האבלה וההרוסה והשוממה בניסוח לא אחיד.

שני הטיעונים האלה, על שינוי הנוסח, ושינוי המנהג מפריך לפי הרב זייני את טענתו של הרב יוסף כי את הנוסח קבעו אנשי כנסת הגדולה.

אסור לומר שקר בתפילה

בהמשך המאמר מתייחס הרב זייני לניסוח שאינו נכון היום עובדתית: "כל בר דעת יסכים שללא כל ספק, כל המתקנים את נוסח 'נחם' כדי שיהיה אמת ולא יכלול שקר, כון למור 'מבלי בניה' שבעל הרוקח הסבירם 'שאין ישראל בתוכה, דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד', כאשר כיום קרוב למיליון מבני ישראל מאכלסים אותה, ורבבות אם לא מאות אלפים פוקדים אותה בכל מועד, אלפי כהנים מברכים את ישראל בכל חג, ועוד היד נטויה. וכי יעלה על הדעת שמי שמונע שקר גס כזה לפני ה' גרוע ממי שמתפלל בלעז?

במסקנת הדברים, מסתמך הרב זייני על התיקון הקטן שעשה הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, רבה של תל אביב, שתיקן במילה אחת הנוסח לאחר מלחמת ששת הימים.

"ולמסקנה: אין ספק שיש לשמור עדיין התואר 'אבלה' כל עוד לא נבנה בית מקדשנו ותפארתנו, אך יש להוסיף לפני 'חריבה ובזויה ושוממה' את המלה 'שהיתה', כדי שלא נוציא דבר שקר מפינו, וגם כדי שלא נהיה כפויי טובה על מה שהקב"ה גמל לנו בחסדיו כיום, אחרי אלפי שנות סבל וגלות, ובע"ה יוסיף ידו שנית להשלים גאולת עמו, ונראה בבנין בית עולמים בב"א."