שוב עימות בין אלעזר שטרן ובין חברי הבית היהודי.

ביום חמישי פרסמנו ב'סרוגים' כתבת וידאו מחדשות ערוץ 2 בה נראה השר אורי אריאל באירוע השקת פרויקט התיעוד של מרכז קטיף להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון.

אורי אריאל עלה לנאום ותוך כדי שהוא פורץ בבכי האשים את אלעזר שטרן, שהיה אז ראש אכ"א באטימות.

בתוך הבכי אמר אריאל: "בכפר דרום ניגשה אליי אמא אחת ואמרה: יש לי בן חייל, והוא לא איתנו עכשיו. אולי אתה יכול לעשות משהו שירשו לו לבוא? אני מרים טלפון לראש אכ"א ומספר לו שהתברר לי באקראי מאחת האמהות שהילד החייל לא בבית, והפינוי אמור לקרות היום או מחר. יש לו חדר בבית, אולי אפשר לאפשר לו חופשה, שיהיה עם ההורים. התנהל בינינו דו שיח בצעקות וזה היה דו שיח של חרשים. התוצאה הייתה שהוא לא אישר את זה. כמה אטימות? כמה אדישות? כמה אי הבנה צריך להיות לאיש?.. שיגיד לבן שלנו… כמה? איך זה יכול להיות? בשביל מה, אלוהים? אבל זה היה, אני הייתי שם, אני דיברתי איתו"

נאומו המלא של השר אורי אריאל

[[[http://www.youtube.com/watch?v=zKBOgX0tJm8&feature=em]]]

היום (א') פרסם שטרן תגובה לדברים כשהוא מאשים את אריאל בהתחזות: "בתור חבר דירקטוריון 'הבימה' לשעבר, תמיד תהיתי כיצד שחקן תיאטרון מצליח לבכות על הבמה במקום שבו צריך לבכות. עכשיו אני מבין. הדברים של אורי אריאל הזויים ושקריים.", כותב שטרן.

"העובדות הן שבהיותי ראש אכ"א יזמתי את ההנחיה שכל חייל המתגורר בגוש קטיף ישוחרר לביתו בימי הפינוי. זו הייתה המדיניות, אלה היו ההוראות שנתתי אישית למח"טים ואך וידאתי את ביצוען. אני משוכנע שמפוני גוש קטיף עצמם יאשרו את גרסתי. זה לא סוד שאורי אריאל מייצג ציונות דתית חרדית וקיצונית שאני נמצא איתה במחלוקת. הבכי השקרי הזה תוך ניצול מצוקתם הכואבת האמיתית של מתיישבי גוש קטיף הוא ביטוי למנהיגות זולה שאינה בוחלת בשום אמצעי על מנת להפיק רווחים פוליטיים".

שטרן הוסיף כי "במהלך סוף השבוע האחרון בדקתי עם תושבי כפר דרום וכמו שידעתי, נאמר לי שלא הייתה בעיה עם אף חייל באשר ליכולתו לשהות בביתו במהלך ימי ההתנתקות כפי שנטען על ידי השר אריאל."

על פי שטרן בשבוע שלפני ההתנתקות הגיעה אליו פנייה ממפקד שלא כיבד את ההנחיות ובהתערבות מיידית, שוחרר החייל לביתו ושהה שם כשבוע לפני ההתנתקות ואף נשאר מספר ימים לאחריה.

"לצערי הרב, אין זאת הפעם הראשונה שאני נתקל בדרכי פעולה נלוזים דווקא מחברי הבית היהודי כאשר הם נאלצים להתמודד עם ציונות דתית אחרת המוצגת בפניהם. חבל שבזמן שבכה על (חורבן) גוש קטיף, שכח השר אריאל לבכות גם על חורבן בית המקדש אותו אנחנו מציינים השבוע. אם היה זוכר מדוע נחרב אותו בית מקדש אולי היה נמנע מהסתה פרועה, שנאת חינם וריב אחים.", מסיים שטרן.