אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

כך יצילו באונ' ת"א את כתבי הקודש של העדה האתיופית

באוניברסיטת תל אביב נפתחה תוכנית מיוחדת לשנת הלימודים הקרובה, בה מתכוונים להציל את איבוד כתבי הקודש של העדה האתיופית הכתובים בשפת הגעז הסודית שידועה רק לקייסים

כך יצילו באונ' ת"א את כתבי הקודש של העדה האתיופית
  אילוסטרציה (שאטרסטוק)

לקראת פתיחת השנה האקדמית, החוג למקרא בבית הספר למדעי היהדות וארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב משיק בימים אלה תוכנית ראשונה ויחידה מסוגה בעולם, בה יתקיים לימוד ומחקר של כתבי הקודש של יהדות אתיופיה. התוכנית, המכונה 'תופסי האורית', על שם התנ"ך של העדה האתיופית, מיועדת כיום לתלמידי תואר שני, עם תקווה להרחיבה בהמשך גם לתואר ראשון ולדוקטורט.

נוסח התנ"ך של ביתא ישראל, המכונה 'האורית', כתוב בשפת הגעז, הידועה רק למנהיגיה הרוחניים של העדה. מדובר במסורות חיות של תפילה, תרגום ופרשנות של התנ״ך שהועברה בעל פה על ידי הקייסים בכל דור לממשיכיהם, ועלולות להיעלם כאן בישראל.

עוד באותו נושא

ח"כ היבא יזבק קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ת"א


74

התוכנית 'תופסי האורית' נועדה לחקור ולשמר את כתבי הקודש, התרבות והמורשת של יהודי אתיופיה ובכך לתרום לשימור של ביתא ישראל, להעצים את בני העדה ולחזק את מעמדם בחברה.

חוקרת המקרא, פרופ' דלית רום-שילוני, שיזמה ומובילה את התוכנית מסבירה: "כתבי הקודש של ביתא ישראל מלווים במסורות בעל פה של תרגומים ופירושים לתנ״ך, וכן תפילות שחיברו הקייסים עבור קהילותיהם לאורך הדורות".

"אוצרות תרבות אלה עלולים להיכחד אם לא ייעשה עכשיו מאמץ לתיעודם ולשימורם, וזוהי מטרתנו העיקרית. לשמחתנו, התוכנית זכתה להיענות נלהבת מצד יוצאי אתיופיה בעלי השכלה אקדמית ומודעות חברתית עמוקה, המבקשים לשמר את מורשתם עבור הדורות הבאים."

פרופ' רום-שילוני מוסיפה: "כולנו מחזיקים היום בבתינו ספרי תנ"ך אחידים, הזהים זה לזה עד לרמת הניקוד והאות הבודדת – טקסט המתבסס על 'נוסח המסורה', שנתגבש בטבריה בין המאה השישית לעשירית לספירה. אלא שברור כי מסורות הנוסח של התנ״ך חוזרות מאות רבות של שנים אחורה".

"מחקרים על טקסטים מימי בית שני, ובעיקר עיונים במגילות מדבר יהודה, מעלים כי במאות האחרונות לפנה״ס החזיקו יהודים בקהילותיהם השונות במגוון נוסחים של כתבי הקודש – שהיו אמנם דומים, אך בהחלט לא זהים".

לדבריה, "יהודי אתיופיה שעלו לישראל הביאו עמם נוסח משלהם, שכתוב בשפת הגעז – שפה שמית עתיקה הידועה רק לקייסים המשמשים בקודש. לצד הטקסטים הכתובים צמחה לאורך הדורות מסורת עשירה של תפילות בגעז, ושל תרגומים ופרשנויות בעל פה שחיברו הקייסים עבור בני הקהילה, בשפות שהיו מובנות להם – אמהרית ותיגרינית".

"אך העלייה לישראל שינתה עד מאוד את אורחות חייה של העדה, מעמדם ותהליכי הכשרתם של הקייסים נפגעו, והאוצרות התרבותיים הללו נמצאים היום בסכנת הכחדה. תוכנית 'תופסי האורית' היא, במובן מסוים, בבחינת ׳מבצע הצלה' עבור המורשת החשובה הזאת."

קבוצת הסטודנטים שתחל את לימודיה בתוכנית בשנה"ל תשפ"א מורכבת רובה ככולה מסטודנטים בני העדה המודעים למורשתם ומבקשים לקחת חלק במאמץ לשימורה. פרופ' רום-שילוני הסבירה כי "הנקודה החשובה היא שרק הם יכולים לבצע את המלאכה. בניגוד לחוקרים שאינם בני העדה, הסטודנטים בתוכנית יודעים אמהרית, ויש להם גישה לקייסים המבוגרים".

"זהו פרויקט ייחודי, חלוצי ומרגש במיוחד. הסטודנטים מגיעים אליו עם מוטיבציה ומחויבות אדירה, כי הם מבינים שאם הם לא יעשו זאת, זה פשוט לא יקרה. המורשת הזאת שכל כך חשובה ויקרה להם, פשוט תלך לאיבוד".

עוד אמרה כי: "אנחנו מאמינים שהמחקרים שיבוצעו במסגרת התוכנית יתרמו לחיזוק הזהות היהודית של קהילת יהודי אתיופיה בישראל, יגבירו את המודעות לתרבותם בקרב כלל האוכלוסייה, וגם יבססו את מקומם של הלימוד והמחקר של מורשת יהודי אתיופיה – בהיבט התרבותי, ההיסטורי, הלשוני,  הדתי, הרוחני והחברתי – באקדמיה הישראלית והבינלאומית".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו