אף פעם אל תבזבזו משבר טוב. וינסטון צ'רצ'יל המנוח טבע את הביטוי ממש לפני שבעלות הברית ניצחו את גרמניה במלחמת העולם השנייה.

אני לא הולכת למכור לכם ממבו ג'מבו ניו אייג'י על כך שהקורונה היא דבר טוב. היא לא. אבל מה שאני מנסה לומר כאן הוא שתפנימו: הקורונה כאן וחייבים להתמודד איתה. ואם היא כבר כאן, והיא משנה את כל מה שידענו ועשינו בעבודה, בלימודים, בשופינג, עם חברים, בחיים בכלל ובחיי המשפחה בפרט – הרווקים והרווקות בינינו חייבים להבין שהיא משנה את כל מה שידענו על תהליך מציאת זוגיות, דייטים והתאהבות אם תרצו.

מי שלא מבין את זה וממשיך להתנהל כאילו אין קורונה, כאילו כבר מחר מבטלים את הסגר והכל יחזור לקדמותו – לא מחובר למציאות. אל תעצרו את חיי האהבה שלכם. קחו את הקורונה ותהפכו אותה למסננת טובה יותר בחיפוש אחרי זוגיות.

סגר. כבר שלושה שבועות כמעט. אין אפשרות להיפגש עם בחורים אלא רק אם אנחנו רוצות שזה יקרה בסביבה הרומנטית להפליא של גן נידח או במחלקת הירקות בסופר, ואם הוא מחוץ לעיר אז אין מצב בכלל.

את הפונקציה של מתווה היציאה המסובך שרוני גמזו הגיש לממשלה גם בני גורן לא היה פותר; המגבלות לא יסתיימו בקרוב. לכן כשבחורה שאני רוצה להכיר לה עכשיו עלם חמודות עונה לי ש"אני שוקלת הצעה ואני אתן לך תשובה חיובית כשייגמר הסגר ואז נוכל להיפגש פנים מול פנים", זו ההגדרה המילונית לניתוק.

להתחבר בדרך אחרת (צילום: דרור גרטי/ פלאש 90)

בסצנת הדייטים שלנו- מחברות החיבורים (או בשמנו הגלותי – שדכניות), המועמדים נחלקים לשניים- אלה שממש רוצים למצוא זוגיות ומוכנים להתאים את עצמם לרוח הימים ולהתחיל להיפגש בזום, בשיחות וידאו או בשיחות טלפוניות, ואלה שעדיין נאחזים בהרגלים הישנים ולא ייפגשו עם בני ובנות זוג פוטנציאליים עד שייגמר הסגר "ואפשר יהיה להיפגש פנים מול פנים".

בינתיים הם "שוקלים" הצעות, "נוטים" להסכים, או פשוט – דוחים את חיי האהבה ומודיעים לנו שהם "לא פוגשים עכשיו אנשים חדשים".

למה? למה לא להתחיל? למה לא לשחרר קיבעונות, לעשות משהו שונה? למה לא לבחון בני זוג פוטנציאליים אבל בדרך מעט אחרת? מה כבר יכול להיות- שתצליחו? הרי את האכזבות אתם כבר מכירים.

חכו רגע. אני לא כאן כדי לזרות מלח על הפצעים. אני כאן כדי לנסות ולפתוח אפשרות אחרת. כולנו יודעים כי הדרך לתוצאה שונה ממה שידענו עד כה היא לעשות את הדברים שונה .

כדי למצות את הדיון בנושא הזה הבאתי כאן את הטיעונים המרכזיים של סרבני הדייטים בזמן קורונה:

 

"אין כמו פגישה פנים מול פנים"

 

נכון. אבל יש קורונה בחוץ. מי יודע מתי ייגמר הסגר. וגם אחרי שהוא ייגמר, הקורונה עדיין תישאר שם. תיפגשו פנים מול פנים בזום. לא תהיו הראשונים וגם לא האחרונים שעושים את זה. תרגישו את אותה עצבנות וחוסר ביטחון שמרגישים כל אלה שנפגשים פנים מול פנים בפגישה ראשונה- מבטיחה לכם.

אני לא אומרת שלא תיפגשו בכלל, אבל תתחילו בינתיים עם מי שיש. מה כל כך גרוע לחזור קצת לאיך שהיו הדברים פעם, לפני עידן הטלפונים הניידים והרכב לכל פועל.

ניהלנו מערכות יחסים ארוכות בטלפון עם החבר בצבא, עם החברה בשירות לאומי, עם הארוס בישיבה. כך הכרנו טוב יותר. סליחה על הקלישאה אבל כך נתנו לאישיות לדבר בלי לערבב אותה עם הכימיה הפיזית (או היעדרה). אני מכירה כמה וכמה בחורות ובחורים שכבר שבועות נפגשים רק בזום, וזה הולך מצוין.

"אני לא פוטוגנית"

 

תנו קצת קרדיט למי שאתם יוצאים איתו או איתה, שהם יידעו להביט מעבר לעיוות המוכר והידוע של זום או של שיחת הוידאו. שהם מבינים שאנחנו קצת שונים במדיום הזה. אם הם לא יודעים או לא מסוגלים לעשות את זה, אתם לא רוצים להיות איתם.

(Photo by Mila Aviv/Flash90)

אל תהיו לי פחדנים פתאום, כמו אותו בחור שאמר לי "אם אני יוצא איתה בזום אני יכול להרוס סיכויים, אחר כך אי אפשר לתקן" . אולי מלכתחילה זה לא נועד להיות? אם את לא יפה בזום, דברי איתו בפייסטיים. אם אתה לא מרגיש פוטוגני אולי תשלח לה סרטון סלפי מגניב בתור התחלה? שבור שגרה, כן, גם בגיל 32. בתור בחורה אני יכולה להבטיח לך שהשקעה וחוש הומור הם דרך בטוחה לגרום לה לחכות לפגישה.

פגישות מקוונות הן גם פתרון נהדר לכל אלה שחרדים ועצבנים בפגישות ראשונות. זו דרך מצויינת להתמודד עם הביישנות הטבעית. לא חייבים להיות קרובים פיזית כדי לבסס תקשורת טובה. כימיה אפשר לבחון לא רק ממרחק של חצי מטר.

"אין לי זמן לטלפונים וזומים"

 

מעולה, אז זו בדיוק הדרך לצעירים עסוקים שכמוכם. בלי לתאם יומנים, בלי להתלבש כמעט, ובלי לבזבז זמן על נסיעה למקום או לחכות עד שהמנה מגיעה, ממש מהבית או בשיחת טלפון מכל מקום – אתם יכולים לבחון טוב יותר ולסנן מהר יותר.

חומר למחשבה: אולי ההמתנה האינסופית לתקופה שאחרי הקורונה היא סוג של תירוץ? האם זה מאפיין את אלה שממילא מקובעים וסגורים בשבלונת חיפושים קבועה גם בימים כתיקונם? יכול להיות שזו אינדיקציה שיכולה לנבא גם מי יהיו אלה שיישארו רווקים עוד כמה שנים לפחות?

נניח שמחר מוצאים חיסון לקורונה. לכולם כבר ברור שהחיים לא יהיו אותו הדבר כמו שהיו קודם. אנחנו ניקח איתנו חלק מהשינויים שהיא הכניסה לחיינו, במובן החיובי של המילה. אז למה שלא תעשו את זה כבר מעכשיו בתהליך החיפוש המשמעותי ביותר בחיים שלכם?

 

שמה המלא של הכותבת שמור במערכת, בת 44 נשואה ואם, שדכנית בהתנדבות בשנים האחרונות. הכתוב מתייחס לגברים ולנשים כאחד.