פרשת וזאת הברכה, וחג שמחת תורה.
בימים של שיסוי חברתי, בימים שעולם התורה מדבר בכל כך הרבה קולות, רב פלוני יגיד תתנהג כרגיל עם הקורונה, בלי מסכות ובצפיפות, רב אלמוני יגיד מה פתאום, חייבים מסכה ולכן נקל בכל מיני מנהגים ונדלג בתפילה בימים נוראים.
העולם הדתי לסוגיו כל כך מפולג סביב הקורונה, ובימים האלה לפרשת וזאת הברכה יש מסר מאוד מעניין, ומעורר חשיבה.
דריכות שמחת תורה: "אסור להתנהל כאילו אין קורונה"
משה רבנו פותח את ברכתו ואומר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו… ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", זוהי הקדמה לכל עם ישראל, ומיד, ללא הפסקה של פרשה פתוחה או סתומה גולשים ל"יחי ראובן ואל ימות…". ממשהו כללי גולשים לראובן.
ואז מגיע הפירוט של כל השבטים, ובסוף הברכות "ולאשר אמר ברוך מבנים אשר… ברזל ונחושת מנעליך, וכימיך דבאך, אין כא-ל ישורון…", שוב גולשים מהברכה הפרטית של שבט אשר לברכה לכלל העם, ללא הפסקה של פרשה פתוחה או סתומה.
הרש"ר הירש שם לב לחיבור הזה בין הברכות הכלליות לברכות הפרטיות, ומסביר, שפרשתנו מדברת הרבה על התורה, "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" זה מתן תורה, "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", ועוד, והתורה הזו מאוד מעניינת, יש בה את הראייה הכללית עם הראייה המדויקת של כל שבט ושבט, יש הרמוניה בין הצרכים הכלליים לבין הצרכים של כל אחד, הוא צריך כך והוא צריך כך.
בשמחת תורה נשמח עם תורה שיודעת לכוון מה לכלל העם, ומה לפרט הזה, ומה לפרט ההוא.
ביחס לקורונה כנראה כולנו באותה דעה שצריך להיזהר ולהישמר, אבל צריך לדעת שהתורה צריכה לתת מענה לכל הסוגים השונים של עם ישראל, תורה שלמה היא זו שיודעת להכיל את כל הסגנונות השונים שיש באומה.
תגובות
אנחנו כל הזמן עסוקים רק בעצמנו ומפספסים את כל המסרים התורניים הגלובליים שרלוונטיים עד מאד דווקא לעת הזו שבין האתחלתא לגאולה השלמה
ויהי בישורון מלך הברכות הפרטיות לא מתייחסות לתורות שונות אלא לתפקידם של כל שבט בתוך הכלל, כשלכולם אל אחד ותורה אחת. משום כך ההנחה פה לא נכונה.
המבוא לברכה היא איחול למימוש החזון הברכה הראשונה לעם ישראל היא שיזכה לממש ייעודו וחזונו - לאחד את כלל האנושות תחת כנפי השכינה : סיני מכאן ושעיר מכאן. להיותו של הקב"ה ה' אחד ושמו אחד. . זו משמעות הפתיחה של ה' מסיני אך לבסוף יזרח משעיר. אומנם מימינו אנחנו - נושאי אש הדת .אך יש גם את שמאולו - אף חובב עמים