בזמן שמדינת ישראל כולה נמצאת תחת סגר עם ממונה קורונה וקבינט מיוחד, העיניים של לא רבים מראשי הערים בארץ מופנות בכלל למקום אחר. לירוחם. עיר קטנה בדרום שהצליחה לבלום את התפשטות הנגיף, ולהפוך מעיר אדומה לירוקה תוך 12 ימים בלבד.

כעת, אחרי יום הכיפורים, התחלואה בעיר שוב נמצאת במגמת עלייה בשל מניינים שפעלו בניגוד להנחיות, אך ראש העיר טל אוחנה, שראשי ערים ותיקים מדרימים כדי ללמוד איך לנהל עיר בהצלחה גם תחת משבר, לא מודאגת ויודעת כי בעוד עשרה ימים הצבע של העיר שוב ישתנה.

האישה הראשונה בראשות העיר ירוחם

אוחנה, בת ה-36 בסך הכל, נולדה וגדלה בירוחם להורים ילידי מרוקו. את שירותה הצבאי בצה"ל, עשתה כמפקדת צוות בבסיס חוות השומר. לאחר תום שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון בסוציולוגיה ארגונית במכללת עמק יזרעאל. לאחר שחברת ההסעות של אביה נסגרה ופרנסת המשפחה נפגעה קשות, נאלצה לשוב לבית הוריה על מנת לסייע להם בפרנסתם.

בהמשך למדה לתואר שני במדיניות ציבורית במרכז הבינתחומי הרצליה. בשנת 2010 החלה בקריירה פוליטית  כשנבחרה לכהן כחברת מועצת העיר ירוחם. במהלך הקדנציה שימשה סגנית ראש המועצה מיכאל ביטון, וכמחזיקת תיק החינוך המקומי.

בבחירות למועצת העיר בשנת 2018, התמודדה מטעם רשימה משותפת של סיעות הבית היהודי וכולנו על ראשות המועצה וניצחה בבחירות. בכך הייתה לאישה הראשונה העומדת בראשות המועצה המקומית ירוחם.

מנסים להפוך אותי לגיבורה אבל אני לא

יש תחושה של כאוס. שכל קבוצה מנסה לשפר עמדות בכל הנוגע למגבלות. איך מצליחים לחבר את כולם ולתת להם תחושה שכולם אחראים לכולם כמו שעשית בירוחם?

זה לא משהו שקרה עכשיו. זה אמנם מאוד התעצם מהגל הראשון, אבל ראשיתו הוא באמת יחסים מאוד טובים בין הקהילות כבר שנים. המד הכי אובייקטיבי שלי להגיד לך את זה, הוא שמגיע כתב של חדשות 11, ושואל תושב חרדי שבדיוק הגיע מהישיבה ושואל אותו 'מה זה ירוחם בשבילך?'. והצעיר החרדי עונה לו: 'בירוחם אוהבים את החרדים, במקומות אחרים חושבים שאני מצורע'. מכל הכתבה שעשו עלינו זה היה המשפט הכי מרגש עבורי.

מנסים להפוך אותי לגיבורה אבל אני ממש לא הגיבורה. בלעדי רב עיר כזה נחוש (הרב יצחק שליו; ג"ע) כזה אמיץ, זה לא היה קורה. ובלעדי עשרות עובדים סביב השעון, חלקם בהתנדבות, היינו רואים תוצאות אחרות, כי כולנו בסוף נהיה בכל מיני התפרצויות. בסוף המבחן של כמנהיגה הוא לראות מה היקף הימים המינימלי שאני מצליחה לשלוט בשרשרת ההדבקה ולגרום לשיטוח הפירמידה, הדברים האחרים הם פחות נשלטים. אז יש פה המון אחווה בין הקהילות, ואני תמיד נותנת מקום לכל הזהויות".

שעתיים לפני כיפור התקשרתי לרב הליטאי שלנו והוא נרתם, על אף דוחק השעה, והתקשר לכל מי שחששנו שיפר בידוד. הוא חידד את ההנחיות. אני רוצה לשקף לקהילות השונות את מסירות הנפש את קידוש השם גם כשהשיח הרווח הוא להאשים את החרדים שבגללם לא נצא מהמקום הזה".

(צילום: מועצה מקומית ירוחם)

כשזה מגיע לתושבים שלי, אני לא מנומסת

 אנחנו רואים ערים נוספות שהצליחו לשטח את העקומה ולעצור את התפשטות הנגיף, וזאת במקביל למצב הקשה במדינה. גם את רואה בזה הוכחה שאת המלחמה בקורונה צריך להוציא לידי הממשלה ולהעביר לראשי הערים?

אני חושבת שמה שקרה בכפר קאסם ובטלז סטון (קריית יערים), קרה גם כאן, והוא בעצם לקיחת אחריות מוחלטת. אמנם עשינו הכל בשיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה, אבל הקמנו לעצמנו מערכים נפרדים שיש בהם הרבה מאוד "חכמת מקום". כדי שנוכל להצליח והצלחנו לרתום את כולם מתוך הערכה למה שקורה כאן. הצלחנו לרתום את כל הגופים והמשרדים הרלבנטיים מתוך זה שהם ראו שלקחנו אחריות מוחלטת על כל חולה ועל כל מבודד. התקשרו אליי מאחת הערים השכנות ואמרו לי שאין אצלם בדיקות. מה זה הדבר הזה? זה הדבר הבסיסי ביותר. שמישהו יעיז להגיד לי שהוא לא בודק מישהו מסיבה מסויימת. אני הופכת עליו שולחן בשנייה. אני לא מנומסת. עד התושבים שלי. וזה השיח".

עוד 10 ימים נהיה שוב ירוקים

"יש פה אהבה גדולה שמתחזקת עוד מהגל הראשון. הרבה יוזמות הדדיות ומחברות. כשנפטר האברך בן ה-35 אספנו המון כסף למען המשפחה. יש פה משהו אחר, ואני באמת אומרת לך, התראיינתי לעשרות תכניות ואני אומרת לכולם את אותו דבר: בלי מנהיגות רוחנית כזאת רתומה וכזאת אחראית לא היה קורה כאן כלום. ואל מול זה הישמרות של הציבור והיכולת שלהם להבין את גודל האירוע ולהישמע להנחיות. והכל שברירי, כי הנה אני עכשיו שוב אדומה אבל אני יודעת שבעוד 10 ימים שוב אהיה ירוקה כי אנחנו פועלים באופן שוטף".

לפני חודשיים עלתה טענה, שאולי לא נלקחה ברצינות בהתחלה, שבמקומות שמונהגים על ידי נשים הצליחו להשיג הצלחה כבירה במלחמה בנגיף. ההקשר של ירוחם וטל אוחנה דורש התייחסות לטענה הזאת. את חושבת שיש קשר?

ממש קשה לי לומר את זה. אני רואה מה קרה בכפר קאסם. ואני רואה מה קרה בקריית יערים. נכון שלנו כנשים יש איזה רגש יותר אימהי כזה, שנמצא בפרטים הקטנים ונותן את התחושה הפסיכולוגית שאנחנו זמינות עבורן בכל עת ובכל שעה לכל מה שהם צריכים, בתכונה הנשית יש המון יתרונות לניהול במצב הזה, אבל תראה מה קרה בכפר קאסם ובקריית יערים".

רואה את מה שקורה והלב נחמץ

את רואה את מה שקורה בחברה, הפגנות, תפילות, כן ביבי ולא ביבי. איך מוצאים את הדרך להכיל את המורכבות הזאת ולנסות לגשר על הפער?

אני מסתכלת על מה שקורה בחברה הישראלית והלב שלי נחמץ. אני מרגישה שהחיסון הכי טוב למצב האנומלי שאנחנו נמצאים בו הוא האחדות. כמו שקרה בצוק איתן ובמלחמות אחרות, שנינו כתושבי הנגב חווינו את זה מקרוב, זו הייתה הבשורה הכי טובה שנדרשנו לה באותה העת. וכשאני רואה את כל המריבות היום אני אומרת 'חברים, זה מיותר'.

אני נמצאת בתחושות מאוד קשות כלפי אותן חסידויות שבוחרות להפר את ההנחיות שוב ושוב למרות הבטחות שניתנות למנהיגים שלהם. וההשלכה של המעשים שלהם על כלל המדינה. ואני מבינה גם את הכעס על המפגינים בבלפור שמגיעים בכמויות בלתי סבירות מה שכמובן מונע מהם לשמור על בריאותם. ומה שנדרש כעת זה איזון. אני חושבת שהאיזון שהגיעו אליו לגבי יכולת להפגין ליד הבית הוא איזון ראוי.

אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא את הדרך להגיע לראשי החסידויות ולגרום להם להבין שבאמת זה חיים או מוות. מדובר בסכנה שהיא חילול השם לשמו. אני רואה למשל את הליטאים. שכל ישר. מחמירים על ההנחיות. ההיפך ממה שקורה בחסידויות. אני מרגישה שכל החברה החרדית נמצאת היום באיזה שינוי מאוד קיצוני אבל יש להם אחריות כלפי עם ישראל והם צריכים לזכור את זה".

השיח על ישראל הראשונה והשנייה לא מקדם

את ערה לשיח של ישראל הראשונה וישראל השנייה, ונחל האסי וקיבוץ ניר דוד מול תושבי בין שאן. את תומכת בשיח הזה? את חושבת שבמדינת ישראל יש היום שתי מדינות?

אני מנסה להסתכל על זה בעיניים אחרות. אני חושבת שזה לא שיח מקדם. אני מרגישה שהפערים היום בתוך החברה הישראלית מושתתים על אופן חלוקת העושר ולא על עדתיות. למרות שאנחנו מוצאים מתאמים. אופן חלוקת העושר במדינה וזה שצריכה להיות צמיחה מכלילה ומתן שוויון הזדמנויות. הממשלה צריכה להפסיק להתעסק בתכניות הד-הוק, אלא באמת בהשקעה במנועי צמיחה. הפריפריה נכנסה למשבר הזה עם אחוז לא מועסקים גדול הרבה יותר מכל איזור בארץ, והיא תהיה האחרונה לצאת ממנו. ואל תגידו לי שאי אפשר להביא טכנולוגיה לפריפריה ושהיא צריכה להישאר במדינת תל אביב.

ירוחם (צילום: יעקב לדרמן/פלאש90)

אין כמעט מפלגה שלא פנתה אליי להצטרף אליה

יש אצלנו נטייה לייעד ראשי ערים מצליחים לפוליטיקה הארצית. אצלנו בדרום אלה למשל רוביק דנילוביץ' ואלון דוידי, ועכשיו גם טל אוחנה מירוחם. יש לך שאיפות ללכת לפוליטיקה הארצית? להיות שרה בממשלת ישראל?

מהיום שנבחרתי לראשות העיר ירוחם, אמרתי שכן, יש לי חלום להיות אם משפיע במדינה הזאת, כשאני אסיים את השליחות שלי בירוחם. אני יכולה לגלות לך שהגיעו אליי פניות כמעט מכל מפלגה שאין בה פריימריז, ולכולם אני אומרת; תודה על הכבוד והזכות, אני בירוחם, יש לי כל כך הרבה לעשות כאן. התהליכים שהתחלתי בהם עוד בראשיתם והקורונה האטה את הקצב. יש לי אחריות כלפי הקהילה שלי לפני הכל, ואם מתישהו בעתיד הרחוק הציבור יראה בי ראויה להוביל בתפקיד כלשהו אני אהיה שם. אני באמת אוהבת את מה שאני עושה ואני מרגישה זכות גדולה לעשות את מה שאני עושה היום".