בג"ץ קבע היום (שני) כי יש להעמיד את רבה הראשי של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, לדין משמעתי, בעקבות התבטאויות נגד רשויות אכיפת החוק והמשפט, ונגד הציבור הערבי בישראל.

פסק הדין מגיע בעתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח והמרכז הרפורמי שהוגשה בשל התבטאויות של הרב שמואל אליהו לאורך שנים, בהן יצא נגד הציבור הערבי ונוכחותו בעיר צפת, נגד קהילת הלהט"ב, נגד שירות נשים בצה"ל, וביקר בחריפות את שופטי בית המשפט העליון.

"יחס שלילי ביותר – עד כדי מבזה"

השופט אלכס שטיין כתב: "עבירות המשמעת שבגינן ניתן להעמיד את הרב אליהו לדין במקרה דנן, עניינן התנהגות שאינה הולמת רב עיר, אשר כוללת, בין היתר, את הפרת האיסורים בכל הקשור לאמירות הפוליטיות ולביקורות על מוסדות המדינה המיוחסות לרב".

שטיין ציין כי: "חלק מהתבטאויותיו של הרב אליהו אשר כוללות אמירות קשות, ואפילו בוטות, ואשר נועדו להעביר מסר הלכתי לקהלו, אינן עולות, בהכרח, כדי עבירת משמעת".

"אמירות אלה מביעות יחס שלילי ביותר – עד כדי מבזה – לתופעת ההתבוללות שליהודים ולקהילת הלהט"ב ומצדדות באיסור הלכתי על מכירה והשכרה של נכסי יהודים לאוכלוסייה הערבית ועל שירת נשים. כמו כן מדברות האמירות בגנותו של שירות נשים בצה"ל".

"אמירות אשר נאמרות על ידי רב עיר בישראל מהפרספקטיבה הדתית-לאומית שלו, כמו גם כל אותן האמירות אשר באות להעביר מסר הלכתי לקהל מאמיניו של הרב – תהיינה קשות ובוטות ככל שתהיינה – אינן מגיעות כדי עבירות המשמעת המוגדרות בחוק שירותי הדת כהתנהגות שאינה הולמת רב עיר".

שטיין הוסיף: "האם אנשי קהילת הלהט"ב, נשים המשרתות בצה"ל, יהודים שמנהלים את חייהם לפי ערכים אוניברסליים או אחרים, אחרי שהרחיקו את עצמם ממסורת אבותינו, וכן אזרחים שאינם יהודים, כדוגמת בני האוכלוסייה הערבית – עלולים להיפגע מדברי הרב אליהו אשר אינם מגיעים כדי עבירת משמעת בזכות היותם מֶסֶר דתי המותר לרב? סבורני שכן, ולמרות זאת לא נתבע מהרב את עלבונם".

"אמירות העולות לכאורה לכדי עבירה משמעתית"

בהמשך פסק הדין השופט שטיין הביא אמירות של הרב אליהו אשר עולות, לכאורה, לכדי עבירה משמעתית:

  • "בימינו צריכים להשתדל, כי כל מי שמרים יד על יהודי להרגו, נקום יינקם. ואפילו לא הרג אלא רק הכה או רצה להורגו […] גם בימינו חשוב לדאוג להסדרת החוק כך שיהיה ברור לכולם, כולל לרוצחים, שמחבל או מחבלת שבאו להרוג יהודים – זה סופם. חובה ומצווה על החיילים והשוטרים והאזרחים לכלות אותם. לא לנטרל אותם ולא להשתלט עליהם, אלא להעבירם מן העולם. ומי שמגן עליהם – מביא שפיכות דמים לעולם".
  • "מה עושים עם היצורים הפראיים האלה על הר הבית? הם ממש כמו צלם בהיכל. המקום הכי הפוך שמו שם. העם שונא שלום. כך קורא לו דוד המלך נכון? ואנחנו בטיפשותנו נותנים להם את הזכות לשלוט שם אז למה שלא ינצלו אותנו, אין לך עם יותר נצלן מהם, פשוט נצלנים, נותן להם כסף, נותן להם אוכל, נותן להם חשמל, נותן להם מים […] והם יורקים לך לפרצוף ודוקרים את טובי בחורינו".
  • "הערבים אותם ערבים והים אותו ים. אומרים, אותה שנאת ישראל יש להם בכל מקום שהם רואים יהודים הם מזיקים. רק עכשיו היו יהודים בגרמניה. חטפו מכות מערבים, זה לא משנה איפה אתה נמצא […] בכל מקום שהם רואים יהודים הם הורגים, הם לא אכפת להם יהודים בארץ או יהודים בתל אביב או באלון מורה או בפריז או בבואנוס איירס, זה לא משנה להם".

בנוסף, ציין השופט שטיין שורת התבטאויות פוליטיות של הרב שמואל אליהו, בין היתר תמיכה ברב רפי פרץ לראשות הבית היהודי, התנגדות לנפתלי בנט, התבטאות בנוגע למערכת בחירות רביעית שפורסמה בטור באתר סרוגים, וכן טענות כי חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הן "שיטה ידועה של אלו שנכשלו בקלפי".

"הנזק מההתבטאויות – כפול"

עוד כתב כי "בין התבטאויותיו של הרב אליהו ישנן אמירות שמותחות ביקורת בוטה על נושאי תפקידים בכירים ברשויות הציבוריות, בהם שופטים בבתי המשפט ובערכאות הצבאיות, וכן הרמטכ"ל". לדברי השופט, "הנזק מביקורת בוטה של נאמן הציבור על מדיניות הממשלה ומערכותיה הוא כפול. ראשית, יש בביקורת כזאת של איש-פנים גרעין של אנרכיה. שנית, ביקורת פומבית ובוטה המושמעת על ידי עובד ציבור נגד מוסדות המדינה פוגעת באמון הציבור בשירות הציבורי".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות כתבה: "אמירות אשר, בסבירות קרובה לוודאית, חותרות תחת יסודות השירות הציבורי; התבטאויות הקוראות לפעול בניגוד להוראות החוק או בניגוד למדיניות הממשלה; וכן התבטאויות המהוות פעילות מפלגתית אסורה או התבטאויות שיש בהן, לכאורה, כדי לפגוע, לבזות או להשפיל אוכלוסיות שלמות, אינן חוסות תחת חופש הביטוי הנתון לרב עיר. משמעות כהונתו כמשרת ציבור היא שאין באפשרותו להביע דעות כאלו ללא מגבלה, ועליו לגזור על עצמו התנהגות ממלכתית ההולמת את מעמדו".

"לקדם את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים"

השופט יצחק עמית ציין כי: "אין מדובר בהתבטאות בודדת של המשיב אלא בסדרה ארוכה של התבטאויות לאורך השנים, וחזקה על בית הדין המשמעתי כי יתן דעתו על מכלול ההתבטאויות".

בנוסף, קרא השופט עמית לקדם את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים: "בראש בית הדין המשמעתי הייחודי לרבני ערים, עומד דיין או דיין בדימוס שלבית דין רבני ולצידו שני רבני ערים. אציין את החשש שהביעו המשיבים 1-2 (שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. א"ב) כי מדובר במערכת משמעתית שאיננה אפקטיבית. ימים יגידו, אך מכל מקום, טוב יעשה המחוקק אם יקדם את הנושא ואת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים".

"אין לציבור אמון בבית המשפט הזה"

מהאגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה נמסר: "זה די מדהים שצריך להגיע עד בג"ץ כדי שאדם המקבל משכורת מאזרחי ישראל יועמד לדין משמעתי בגין התבטאויות גזעניות ופוגעניות".

גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הפורמית שהשתתפה בהגשת העתירה מסר בתגובה: "בית המשפט הבהיר היום שמדינת ישראל אינה יכולה לאפשר לרבנים לנצל את משרתם הציבורית על מנת להסית באופן מתמשך ועקבי לגזענות ולהדרה של אזרחי ישראל הערבים, ושממשלת ישראל אינה רשאית לעצום עיניה למול הפרה מתמשכת של הוראות החוק מצדם של רבנים".

מארגון תג מאיר שהיה גם הוא שותף לעתירה נמסר: "הרב אליהו הסית בעקביות כנגד בתי המשפט, שמאלנים, ערבים, הקהילה הגאה ומנגד נתן חסות לימין קיצוני ונוער גבעות. בג"צ הניף היום כרטיס אדום לרב אליהו ולכל הרבנים המסיתים כנגד שופטים ובתי המשפט ומתבטאים בגזענות כלפי המגזר הערבי ממרום מעמדם כרבנים מטעם הממלכה".

בלשכת הרב שמואל אליהו הגיבו לדברים: "מדובר בבית משפט פוליטי. אם היה מדובר על חופש דיבור של אנשים שלהם אין שום בעיה להציג גליוטינה או ראש ממשלה על חבל תליה. אם מדובר על רבנים או דתיים הם יעקמו את החוק כדי לבטל את הזכות היסודית הזו. אנחנו לא נפסיק לדבר. לא נפסיק לומר את האמת. אין לציבור אמון בבית המשפט הזה".