סמלת אמירה פלזנטל, כיום חיילת משוחררת, ששירתה כמש"קית ת"ש באגף המודיעין, תקבל הערב (שני) אות הצטיינות מנשיא המדינה, ראובן ריבלין.

אמירה גדלה במשפחה דתית ציונית בארה"ב, ולאחר התיכון החליטה לעלות לארץ בכדי ללמוד במדרשה: "הרגשתי שאני חייבת להיות פה בארץ, אין לי חרטות".

אמירה החליטה ללמוד במדרשה ישראלית אשר התאימה לאורח חייה ולערכים עליהם גדלה, ולכן בחרה במדרשת 'מגדל עוז' בגוש עציון": "ההתחלה הייתה ממש קשה בשבילי, ללמוד בעברית ולהתרכז בשיעורים לדוגמה, אבל לאט לאט שיפרתי את העברית שלי. חצי מהבנות במגדל עוז מתגייסות והרגשתי שאני לא שונה מהן, אנחנו חלק מאותו עם, ואין לי סיבה לגיטימית לא להתגייס".

לאחר לימודיה במדרשה הייתה אמורה אמירה לחזור לארה"ב אך החליטה כי ברצונה להתגייס: "אחת החלטות הטובות בחיי. תהליך הגיוס שלי היה קשה ומסובך כי עשיתי את הכל לבד, אבל זה היה שווה".

מסלול הגיוס של אמירה היה מיוחד ועבר דרך תוכנית מח"ל- מתנדבים מחוץ לארץ. משמעות התוכנית היא שבתור מתנדבת שאינה אזרחית המדינה עליה לשרת שירות מקוצר של שנה וחצי. לאחר גיוסה התמודדה אמירה עם קשיים רבים: "אני זוכרת שביום הגיוס שלי לא הייתי יכולה להפסיק לבכות, פחדתי ממש והייתי ממש שקטה. עם התמיכה של ההורים שלי, אחותי, גיסי והמשפחה המאמצת שלי, הצלחתי להתמודד עם האתגר".

 

למרות הקושי התמידה אמירה בדרכה ולא וויתרה על חלומה לתרום למדינה. לאחר מסע מפרך שכלל לימוד עברית ברמה גבוהה וקשיים רבים, התקבלה אמירה לקורס מש"קיות ת"ש. היא הגיעה ישירות אל הקורס ללא מעבר בבסיס מחווה אלון אליו נדרשים עולים חדשים בדרך כלל, והייתה החיילת הבודדה היחידה בקורס.

"היה לי ממש קשה להיות החיילת הבודדה היחידה בקורס", היא מספרת. "הבנתי את החומר אבל לא רציתי לדבר יותר מידי, רק רציתי להיות חיילת רגילה. חלק גדול מהחומר היה על הטיפול בחיילים בודדים, אז היה ממש חשוב בשבילי לספר לשאר הבנות את החוויות שלי כחיילת בודדה".

אמירה השתחררה בחודש אוגוסט האחרון ועלתה ארצה באופן רשמי יום אחרי השחרור שלה. בחודש אוקטובר היא תתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת בר אילן: "הרגשתי שהייתה לי הזכות לעזור לאנשים כל יום כמשקית ת"ש ורציתי לבחור קריירה שבה אוכל להמשיך לטפל באנשים ולהגן על זכויותיהם".

על נכונותה לשרת בכל מחיר, לתרום מעצמה למדינה ולהפוך לחלק מהחברה הישראלית מקבלת אמירה היום את אות מצטיינת הנשיא.