אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב יגאל מגיב לשתי הטענות נגד המכינה בעלי

יו"ר המכינה הקדם צבאית בעלי, הרב יגאל לוינשטיין, מסר שיחה להורי תלמידי המכינה, בה התייחס לשתי הטענות המרכזיות המופנות כלפי המכינה ותלמידיה: שמדובר במוסד חד מימדי, ובמוסד מתנשא שחושב שאנשים הם הטובים ביותר

הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, מסר שיחה להורי התלמידים החדשים, בה השיב לטענות המופנות תדיר כלפי המכינה הקדם צבאית בעלי.

לדברי הרב יגאל, הטענה הראשונה היא שהמכינה בעלי היא מוסד חד מימדי שחושב שכל האמת נמצאת באמתחתו. בנוסף, הרב דיבר על הטענה השנייה שמטיחים במכינה לפיה מדובר במוסד מתנשא שחושב שאנשיו הם האנשים הטובים ביותר.

השיחה המלאה של הרב יגאל לוינשטיין

השנה הקרובה תהיה השנה השלושים וארבע של המכינה בעלי. ברוך ה' בשנים האחרונות לא נותנים לנו לנוח על זרי הדפנה, מאתגרים אותנו. זה טוב, זה מחייב אותנו. אתגרים הם טובים ומצמיחים. ברוך ה' המוסד צומח מאתגריו. ברצוני להתמודד עם שתי טענות כבדות משקל שנטענות כנגד המכינה:

הטענה הראשונה היא שאנחנו מוסד חד ממדי. מוסד שחושב שכל האמת אצלו הוא מוסד צר אופקים, הוא רואה את החיים בראייה מצומצמת, חד ממדית, לא מסוגל להבין שהמציאות מורכבת. טוענים שהראיה שלנו צרה, מחנכת לקיצוניות, לא טובה וודאי לא מתאימה ונכונה לחיים האמיתיים.

עוד באותו נושא

לוחמים לומדים ומשפיעים: תומכים ושותפים בתורה

הטענה השנייה היא שאנחנו מוסד מתנשא, שאנחנו חושבים את עצמינו ליותר טובים מכולם. והרי אין חולק על כך שהמידה החשובה והיקרה ביותר לפי היהדות היא הענווה. ואם כן איזה הורים היו רוצים שבנם ילמד במוסד שבו יש אטמוספרה של גאווה, אילו ערכים ומידות טובות ניתן לקנות כך?

אלו אכן טענות חמורות ביותר. אם הן צודקות ואנחנו אכן כאלו, וודאי עלינו לשנות את דרכנו אחרי שלושים ושלוש שנות פעילות. שתי הטענות הללו נוגעות בנקודות יסודיות ועקרוניות מאוד בדרכנו ולכן ברצוני להשיב עליהן.

עוד באותו נושא

הרב אוהד תירוש בקריאה מיוחדת

איך מתנהלים במציאות מורכבת

כאמור, הטענה הראשונה טוענת שאנו לוקים בחד ממדיות: 'איך אתה אומר שכל האמת אצלך, הרי העולם מורכב, אי אפשר ולא נכון להסתכל עליו רק מזווית אחת. הטענה שכל האמת אצלך מתעלמת מכל הזוויות השונות'. זוהי טענה צודקת כמובן. אכן הסתכלות צרה על עולם מורכב היא שגיאה, ובהכרח שהמסקנות הנגזרות מהסתכלות כזו הן מוטעות. זהי דרך שאינה צודקת, אינה מוסרית ואינה נכונה.

האם אנו מסכימים לכך שהמציאות מורכבת? ודאי שכן. אך הדיון אינו בשאלה אם המציאות מורכבת, אלא בשאלה איך מתנהלים במציאות מורכבת.

כולנו מקבלים כל הזמן החלטות במציאות מורכבת. כלומר, ישנם ערכים שמתנגשים זה בזה ועלינו להחליט, להכריע. איך מחליטים? איך מכריעים בין ערכים במציאות מורכבת? הרי מיד כשהכרעת יבוא אחר ויטען 'אתה חד ממדי, התעלמת מצד אחד'. כולנו יודעים שזהו בעצם המושג בגרות ואחריות. בגרות ואחריות הן היכולת לקבל החלטות במציאות מורכבת. קודם כל, לשים על השולחן את כל התמונה השלמה מכל צדדיה, עד כמה שבן תמותה יכול. שנית, לדרג את הערכים שמתנגשים זה בזה. ולבסוף לקבל החלטה שאולי תחייב אותנו לשלם מחיר.

עוד באותו נושא

הרב לוינשטיין הגיש תביעת לשון הרע נגד גלי צה"ל


5

ניתן כמה דוגמאות:

סדר אמונה

כל ישיבה שמכבדת את עצמה, שרוצה שיצמחו ממנה אנשים יראים ושלמים ושיגדלו בה תלמידי חכמים – יודעת שלשם כך צריך ללמוד שלושה סדרים בגמרא. אין ספק שזו הדרך להצמיח גדולי תורה. אבל אם הגדרת שמטרת המוסד שלך היא לחנך אנשים שמעורבים בחברה הכללית, שמובילים בתוכה ולוקחים בה אחריות, עליך להטעין בחניכך מטען רוחני אחר. עליך לתת משקל רב יותר ללימודי אמונה, לבירור והעמקה של השקפת העולם של היהדות ושל עולם הערכים שלה.

את זה כמובן קשה מאוד לעשות יחד עם שלושה סדרי גמרא. וכאן אנו עומדים קרועים אל מול דילמה מורכבת – האם לוותר על סדר גמרא לטובת לימודי אמונה? והתשובה היא כן. אם המטרה היא להצמיח אנשים שיכולו להתמודד במציאות מורכבת, צריכה להיות להם השקפת עולם עמוקה וסדורה, ואת זה בונים בלימודי אמונה. אנו מכריעים במציאות מורכבת. יבואו ויגידו שאנחנו מוסד לא רציני כי לומדים אצלנו רק שני סדרים. אך אין זה כך – הגדרנו יעד אחרת, והיעד שהצבנו מכריח ומחייב הכרעה כזו ומימלא את המחיר שבצידה.

עוד באותו נושא

לוחמים לומדים ומשפיעים: תומכים ושותפים בתורה

שירות צבאי ארוך

ניקח דוגמה נוספת. טוענים נגדנו 'אתם קוראים לאנשים לשאת באחריות, לשרת שירות צבאי ארוך, לצאת לקצונה, לפעמים שירות של שנים ארוכות בקבע. אינכם מבינים מה אתם עושים. ישנם אנשים שלא יצליחו, שלא יעמדו במשימה – ואיך הם ירגשו? לא יהיה להם קשה? נוסף על כך, איך אפשר לבנות כך זוגיות? האם הדרך לבנות בית היא כשהבעל חוזר הביתה פעם בשבועיים? האם כך צריך לגדל ילדים?'.

כן, אנחנו מודעים לקושי. אבל הפתרון שלנו אינו לוותר. אדרבה, יש פה אחריות לאומית ממדרגה ראשונה, ונכון – יש לזה מחיר. זה ברור שלא כולם יצליחו באתגר, וברור שיהיו אנשים שזה יהיה קשה להם. זה גם פשוט וברור שהדרך האידאלית לבנות בית היא כשהבעל נמצא כל יום בבית, ורואה כל יום את ילדיו. ועם זאת, האחריות הלאומית מונחת פה על הכף. זו הכרעה, ואנשים רציניים לוקחים מציאות מורכבת וקשה ומכריעים בה בין ערכים שכולם חיוביים וטובים. אכן בדרך הלימוד והבירור יש מקום לכל הערכים והזוויות, אך ההכרעה המעשית היא אחת. נדרשת יכולת להחליט, להיות מוכן לשלם מחיר ולהכריע הכרעה אחת וללכת לאורה.

עוד באותו נושא

"המכינה בעלי מוקרבת על גבי מזבח הפריימריז"

הנכונות לשלם מחיר

תפיסת העולם של הציונות בכלל ושל הציונות הדתית בפרט היא אכפתיות ממדינת ישראל. אכפתיות, מעורבות ואחריות למה שקורה כאן. צריך להרגיש שייכות גדולה, להרגיש זכות היסטורית נפלאה להיות שייכים לפלא של שיבת ציון – ולממש את הפלא הזה לא רק בחומריות אלא גם ברוחניות. לא יצאנו ממצרים ועברנו דרך הר סיני כדי לבוא אל הארץ הזו ולהיות בה עם ככל העמים. באנו הנה כדי לבשר את הבשורה של היהדות, את מוסר התורה שאינו רק מוסר אישי ופרטי או אפילו רק קהילתי, אלא מוסר לאומי ואוניברסלי שיש לו מה לומר לרשות הרבים במדינת ישראל ובעולם כולו.

יש חלקים בחברה הישראלית שחושבים אחרת, שאינם מסכימים עם הדרך שלנו – זה בסדר גמור. יש להם סדרי עדיפויות אחרים והכרעות אחרות. אבל זה שיש מי שחושב אחרת ומכריע כך אינו אומר שההכרעות שלנו הן חדד ממדיות, שאינן צודקות ונכונות. יש לנו סדרי עדיפויות אחרים ועל פיהם אנו מכריעים. צריך תמיד להסתכל על התמונה מכל צדדיה ולקבל הכרעה שמשמעותה מסקנה אחת לאורה אתה פועל.

אנחנו שואפים לגדל כאן אנשים רציניים. אנשים שאכפת להם מהחברה הישראלית ולא חשבונות ואינטרסים פרטיים מניעים אותם. אנשים עם סל ערכים ברור שיונק ונובע מן התורה. סל ערכים שנמצא בדו־שיח ומשא ומתן עם הערכים הכללים שבעולם, לומד אותם לעומק, מברר אותם – ולבסוף מקבל הכרעות ונוהג על פיהם.

ההשתלבות ולקיחת האחריות בחברה הכללית איננה פשרה – זו הכרעה. זו הכרע שיש לה מחירים רבים וכואבים, אך זו הכרעה. קשה להכריע ולשלם מחיר, אך אם לא מכריעים נותרים בעמדה הססנית או נשארים לשבת על הגדר בבחינת 'שב ואל תעשה'. אנו רוצים לחנך לאחריות, ומי שאינו יודע להכריע לא יכול לשאת באחריות. מי שלא מוכן לשלם מחיר על הכרעותיו – לא יכול לשאת באחריות.

יתרה מכך, אם לא ניקח את האחריות – מישהו אחר ייקח אותה. אין וואקום בחברה. אם אנחנו לא נכריע בתוך המציאות המורכבת – יבוא מישהו אחר ויכריע. הציונות הדתית חרטה על דגלה מעורבות. מערובות אינה רק להיות שותף באופן טכני, אלא מעורבות פירושה להביא את סל הערכים היהודי לידי ביטוי. להביא את המוסר היהודי למרכז הבמה הציבורית בחברה הישראלית. לבטא את ההכרעות שלנו בשיח הציבורי.

יש אחרים שמכריעים אחרת, זה חלק מהבירור שלנו כחברה ששבה לחיות יחד בארץ אחרי אלפיים שנות גלות. אלו בירורים חשובים ועמוקים, אבל בתוכם חייבים לקבל החלטות. מי שנשאר בחוסר החלטה כי הוא מהסס, כי הוא לא רוצה להיות מואשם בחד ממדיות, כי הוא לא מוכן לשלם את המחירים – הוא לא ישפיע. הוא ישאיר את החברה בוואקום ויבואו אחרים ויכריעו אחרת.

עוד באותו נושא

"סגירת המכינה בעלי תביא לפירוק הממשלה"


4

ענווה אמיתית

הטענה השנייה נגד המכינה היא: 'אתם מתנשאים'. האם וודאות פירושה גאווה והססנות היא ענווה? האם להיות מוביל פירושו להיות גאוותן ולהיות פסיבי זו ענוותנות? זהו בלבול, שיבוש מושגים.

כל מי שהוביל מהלכים ושינה את החברה היו אנשים מלאים באמונה בצדקת דרכם ואף אחד לא האשים אותם בגאווה. האם הציונים שייבשו ביצות היו גאוותנים? הם הלכו כעמוד אש לפני המחנה ושינו את פני ההיסטוריה היהודית. הם הלכו לבד מתוך וודאות עמוקה שהם עושים משהו צודק. האם מישהו יטען שזו גאווה? את מי שמגן בחרף נפש על האומה איננו מאשימים בגאוותנות אלא מעניקים לו צל"ש. כך גם לגבי תנועת הנשים שפעלה לתקן עוולות ואפליות, וודאי שגם אותם אף אחד אינו מאשים בגאווה.

ההזדהות עם רעיון וההתמסרות אליו בגלל צדקתו, יושרו ואמיתתו זו ענווה. ענווה פירושה הסתלקות האני הפרטי, סילוק האינטרס האישי, סילוק חשבונות אנוכיים והתמסרות לרעיון צודק. כך למדנו משלושה גדולי האומה שזכו להיקרא ענווים – אברהם אבינו, משה רבינו ודוד המלך. שלושתם היו המהפכנים בתולדות העם היהודי.

אברהם העברי נאבק לבד נגד כל העולם, כולם מעבר אחד והוא מן העבר השני – 'אתה גאוותן! אתה חושב שרק אתה מבין, שרק אתה יודע מה נכון. הרי רק אתה מאמין בה' אחד וכל השאר אחרת'. אבל התורה מעידה עליו "ואנוכי עפר ואפר". אברהם נאבק על הצדק שבו האמין, לא על הכבוד והמעמד. אחרי אלפי שנים הצדק הזה התפשט בכל העולם. אברהם נזרק לכבשן האש, שם הוא עבר ניקוי של כל החשבונות הפרטיים ומשם הוביל את מהפכת האמונה באל אחד הגדולה בתולדות המין האנושי. זו אינה גאווה. אחריו משה רבינו, סמל התורה והנאמנות לדבר ה'. מאבקים אדירים היו למשה, ועליו מעיד הקב"ה בעצמו – "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". וכך גם דוד.

השאלה היא האם מה שמוביל זה האנוכיות שלי, האינטרס הפרטי שלי, או שהרעיון הצודק מביל ואני מתבטל אליו. אם האינטרס מוביל – זו גאווה, אם הרעיון מוביל – זו ענווה. אני בטל אל הרעיון, נטען ממנו, מתמלא ממנו בכל ישותי. "כל עצמותי תאמרנה" את גדולת הרעיון של האחריות הגדולה על עם ישראל, על שיבת ציון – זו הענווה שלנו. ואיפה האני הפרטי? הוא מתכלל, הוא מתעלה בתוך הגודל של האידאל לאורו הוא הולך.

המהפכנים הגדולים בהיסטוריה היו אנשים שהלכו לאורך שנים לאור רעיון והובילו שינוי בעקשנות ונחישות. מרטין לותר קינג לא היה גאוותן, הוא היה ענוותן גדול, מילא אותו הרעיון של הפסקת האפליה של חבריו, בניו, בני משפחתו ובני הקהילה שלו בארה"ב. וכן נלסון מנדלה באפריקה, גנדי בהודו, וכל הגדולים שנאבקו לאור רעיון גדול. איש לא האשים אותם בגאווה – כי הם היו מלאים מהרעיון ואת אישיותם הפרטית שמו בצד.

זה מה שאנו מנסים לחנך בבית המדרש שלנו. לקחת צעירים מופלאים ולהביא אותם להיות מלאים מהרעיון של שיבת ציון, מלאי אישיות של עבודת ה', מלאים באהבת ישראל. מלאים באידאל, במוסר, ברעיון שיישא אותם בחייהם ולאורו ילכו. מתוך המלאות הזו השיקולים הפרטיים והאישים יונחו בצד. זוהי ענוה. האם אני יכול לטעות ברעיון שלי? ודאי שכן, כולנו בני אדם. אך העיקרון הוא שהתבטלות אל רעיון היא ההפך מגאווה.

ההצלחה של המכינה לאורך השנים רשומה על שם אלו שלמדו והתחנכו כאן, אלפי בגורים שהתמלאו מהרעיון ורכשו מבט רכב ויכולת לקבל החלטות.

עוד באותו נושא

הרהורים בעקבות דברי הרב אלי סדן / דעה


10

ייבוש ביצות רוחניות

החלוציות של ייבוש הביצות מתחלפת לנגד עיננו בחלוציות של ייבוש ביצות רוחניות. מאבק הקיום שלנו הולך ופוחת ובמקומו בא המאבק על הזהות היהודית של עם ישראל השב לציון. כולנו רתומים לסוגיה הגדולה והחשובה הזו.

אנו צועדים במסע. מסע ארוך. אנו הולכים לאור הרעיון כבר שלושים וארבע שנים ונמשיך כל עוד כוחנו במותננו, ללכת לאורו ולהתמלא ממנו. להתמלא אנחנו ולמלא את בנינו שרואים בעם ישראל ועתידו בציון את משאת נפשם, משאת חייהם שלהם באופן אישי ושל משפחותיהם בעתיד.

כבר אמרו לפנינו הציונים "הדרך ארוכה", אכן הדרך ארוכה, אבל "רבת הדר". אנחנו מאמינים בזה. ההדר זה הגודל, זה המוסר, זה האידאל, זה החזון. וכמו שהם עוד אמרו: 'מה שקשה עושים מיד, ואת הבלתי אפשרי ייקח קצת זמן'. לאורם של הגדולים שחרשו לפנינו אנחנו הולכים. זה הניגון של בית המדרש שלנו.

עוד באותו נושא

לוחמים לומדים ומשפיעים: תומכים ושותפים בתורה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
שכויח לעלי. ...
אפרת עילית | 11-09-2020 7:15
שכויח לעלי. עכשיו תביאו להרצאות בישיבה שמאלנים, רפורמים, ליברליםוערבים. נהלו איתם שיח תרבותי. או שמה יש לכם חשש מהתמודדות עם רעיונות אחרים והבסיס הרעיוני שלכם רעוע?
זה צריך להיות דו צדדי
אביתר | 14-09-2020 15:49
אם את תאפשרי שיח עם רעיונות של כהניסטים, חרדלים, ליברלים, וחרדים - או אז יהיה לך זכות לדרוש זאת. לדוגמא - ביקורת על הפמיניזם, מקובל?
2
שחכת לציין שאתם...
זאת ועוד | 11-09-2020 8:28
שחכת לציין שאתם גם גזענים הומופובים ושונאי נשים. שמחתי לעזור.
3
עוד בעל תשובה שהפך למטיף.עדיף שישתוק
המטיף מחוף מציצים | 11-09-2020 9:16
ממילא הוא לא מייצג את רוב הציבור הדתי
4
כאשר בוגרים של...
שיטחי וקיצוני | 11-09-2020 9:17
כאשר בוגרים של עלי בקושי מודעים להתפתחות ההלכה ולמרכזיות של המימד הפוליטי חברתי ביהדות. הם תופסים גוון אחד של היהדות כאמת שירדה מהשמים ונוטים לקיצוניות אמונית חריגה ומעוותת. כך מגדלים עדר שטוף מוח.
5
וואו איזה מילים...
חיפאי | 11-09-2020 9:39
וואו איזה מילים מלאי עוצמה. והתגובות למעלה כנראה שברחובות בפור שיתפו את הכתבה. הקינאה אוכלת להם את הלב בגלל זה בעלי יש אלפי בוגרים ומכינות המישמד/ש יש בקושי מניין
6
יבוש ביצות רוחניות או שמא - יצירתן? זו השאלה!
התהיה על צמצום הרוח | 11-09-2020 15:35
.........
7
אם זה רב...
עוזיאל | 11-09-2020 15:51
אם זה רב אוי ואוי לנו.....מי שקורא לחיילות צהל יהודיות בקצה אדם עלוב...... בודאי לא רב.
8
הוא בכלל לא רב
בוגר בני דוד | 13-09-2020 17:03
הוא פשוטק חסר חינוך, אוי לדורנו שחושב שהאיש הזה רב
9
בהחלט מקובל. ...
אפרת עילית | 14-09-2020 21:02
בהחלט מקובל.