ביום חמישי היועץ המשפטי לממשלה ,ד"ר אביחי מנדלבליט, שיגר מכתב בנוגע למימון משפט ראש הממשלה, בנימין נתניהו. המכתב הצית מחדש את הדיון האם מנדלבליט נמצא בניגוד עניינים בנוגע למשפט.

לטענת הסוברים כי מנדלבליט נמצא בניגוד עניינים, הדבר נובע מכיוון שמצד אחד הוא זה שהגיש את כתב האישום נגד נתניהו וכי יש לו אינטרס להשיג הרשעה בתיק, ומצד שני הוא גם האדם שמתערב בעניין דרכי המימון של סנגורי נתניהו.

מנדלבליט דוחה את דבריה של הנשיאה נאור

מוקדם יותר באותו יום, במהלך ועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין, אמרה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי משפטו של נתניהו הוא במידה רבה גם משפטו של מנדלבליט.

לצד מכתב היועמ"ש, גם אמירתה של נאור העלתה מחדש את טענת פרקליטי נתניהו כי מנדלבליט נמצא בניגוד עניינים חריף בכל הקשור להחלטות הקשורות לנתניהו ועל כן אסור לו לעסוק, למשל, בהחלטות הקשורות למימון משפטו.

מנדלבליט דוחה את דבריה של נאור מכל וכל. לתפיסתו של מנדלבליט משפט נתניהו הוא לא משפטו שלו, והדברים אינם מקובלים עליו.

מבחינתו הוא אינו נמצא בניגוד עניינים כלל ועיקר: כראש התביעה הכללית הוא החליט להגיש כתב אישום, ובתור היועמ"ש הוא מחווה את דעתו – כולל בנושא הממוני – באופן מנותק מהחלטתו על הגשת כתב האישום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מרים נאור ז"ל על משפט נתניהו - משפטו של מנדלבליט (ערוץ כנסת)

ניתן להגיש בג"ץ נגד החלטות מנדלבליט

הטענה שמנדלבליט עצר את מימון משפטו של ראש הממשלה על ידי איש העסקים ספנסר פרטרידג' בכדי לפגוע בייצוג נתניהו, לתפיסתו של מנדלבליט, היא אבסורד, ניסיון להוציא את דיבתו רעה ולהשמיץ אותו.

התפיסה הזאת קיימת אצל מנדלבליט בעיקר לאור התנהלותו בכל ההליך נגד נתניהו, וקבלת בקשותיהם של פרקליטי נתניהו כל עוד הן כפופות לשיקול דעתו של היועמ"ש.

לתפיסתו של מנדלבליט, אם ישנם אנשים הסוברים כמו נאור כי הוא נמצא בניגוד עניינים ולא יכול לקבל החלטות בעניינו של נתניהו, הם מוזמנים להגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטות היועמ"ש או נגד עצם התערבותו בעניינים הקשורים לנתניהו.

אדם אחד, בשני כובעים

במקרה בו אכן תוגש עתירה נגד מנדלבליט, בייעוץ המשפטי לממשלה יגנו בבג"ץ על עמדתו של מנדלבליט כי הוא אכן לא נמצא בניגוד עניינים, תוך טענה כי השימוש בכובעו כיועמ"ש הוא מנותק מהשימוש בכובעו כראש התביעה הכללית ועל כן אין ניגוד עניינים בין החלטותיו בעניין התביעה נגד נתניהו ובין החלטותיו כיועמ"ש בעניינים הנוגעים לנתניהו כגון מימון משפטו.

בתרחיש כזה, פרקליטי נתניהו צפויים לטעון, בין היתר, כי הפסיקה לא צפתה מצב בו אדם אחד מכהן בפועל גם בכובע היועמ"ש וגם בכובע פרקליט המדינה, כיוון שבאותו הזמן בו ניתנה הפסיקה, היה פרקליט מדינה מכהן שתפס את כובע ראש התביעה הכללית.

במצב הנוכחי בו מנדלבליט ממלא את תפקידו של פרקליט המדינה, כך צפויים פרקליטי נתניהו לטעון, אין את אותה הפרדה מוחלטת בין ה'כובעים' של היועץ ועל כן קיים ניגוד עניינים בהחלטותיו של מנדלבליט הנוגעות למשפט נתניהו.

יש לציין כי תפיסתו של מנדלבליט על הניתוק בין תפקידיו קיבלה תוקף בפסיקה, כאשר שופטי בג"ץ אישרו לו להיפגש כיועמ"ש עם נתניהו בזמן החקירות נגדו, תוך שהסכימו כי הוא מקיים את תפקידו כיועמ"ש במנותק מתפקידו כראש התביעה הכללית של מדינת ישראל.