ראיתי שרב אחד אמר: "שאלו את החזון איש: האם מותר למכור ולסחור בספרי הרב קוק?  אמר להם: ספרי מחשבה לא, ספרי הלכה כן.  למה ספרי מחשבה לא? כי הרב קוק למד את כל הפילוסופיה של בני דורו, למד את הכל, קרא את הכל.

והוא כתב בספרים שלו לדחות דבריהם (כמו שהרמב"ם כתב ספרים לדחות דברי אריסטו וחבריו), אבל כיוון שלא היו אז כלים בידו לדחות את הכל, הוא היה מתרץ בתירוצים כמו פשרות כאלה.

למדנו פעם בילדותנו (לא מתוך ספרו, אלא המורה אמר בשם הרב קוק שככה כתב) שמה שמקשים על גיל העולם וכדומה, התורה זה לא ספר מדע, התורה באה לומר לנו דרך של מוסר, דרך של חיים.

היום לא רק שהתורה היא ספר מדע, היא המדע של כל המדעים. התורה אמרה לנו שהעולם נברא. ובמשך אלפי שנים אמרו העולם קדמון מאז ומתמיד. ככה אריסטו, ככה אפלטון, ככה כולם (והרמב"ם נלחם לדחות את ההוכחות שלהם, ואמר: השאלה תישאר שקולה, ואנחנו מאמינים במשה רבנו.  נקודה).

אבל היום התברר שיש לעולם התחלה, שבעה סוגי מדעים כולם מודים שיש לעולם התחלה. ואם יש לעולם התחלה, אז ברור שהיה מישהו מתחיל, כי לא יתכן עולם כל כך יפה שבא מאליו וכו'.

מה דעת הרב על זה?

א'. אני שמעתי גרסה דומה על החזון איש, ששאלוהו האם מותר ללמוד ספרי הרב קוק, ואמר: ספרי הלכה – כן, ספרי מחשבה – לא.  בכל זאת, החזון איש היה תלמיד חכם גדול מאוד, אבל אי אפשר לדמות גדולתו לגדולתו של מרן הרב קוק.  ודאי לא במחשבה, וגם ודאי לא בהלכה.  ומישהו מסר לי גירסת הגר"ש פישר שהחזו"א נשאל על ידי הגר"ד יפה, ויש המשך.  הגר"ד שאל: ואם זה מוסיף יראת שמים?  השיב החזו"א איש שמותר. ובכלל, גם שמעתי שהסיפור הנ"ל לא נכון והוכחש, אלא שאלוהו אם למד ספרי הרב קוק, ואמר: ספרי הלכה – כן, ספרי מחשבה – לא. 

ב'. מרן הרב קוק לא התייחס לספרי הפילוסופיה. ודאי הוא ידע את השיטות הפילוסופיות השונות.  כך כותב רבנו הרב צבי יהודה: "וירבה מאוד חקור ולמוד בתורות כל המורים הפילוסופים שבאומות העולם בידיעה עמוקה" (צמח צבי). אך כאמור לא הביא שיטותיהם כדי לדחותן.

ג. הרמב"ם כתב ספרים לדחות דבריהם של פילוסופים, כגון של אריסטו, אבל מרן הרב קוק לא כתב ספרים כאלה. יש שתי שיטות: א. ללמוד שיטות הפילוסופיות ולדחות אותן. ב. ללמד רק את התורה שלנו ומתוך כך הדברים מתבררים. הרמב"ם נהג כשיטה הראשונה, רבי יהודה הלוי נהג כשיטה השניה. ובמשך הדורות, השיטה של רבי יהודה הלוי התקבלה יותר ויותר, ואנו כמעט לא מוצאים גדולי עולם העוסקים בדחיית דברי הפילוסופים. זה נדיר מאוד שמרן הרב קוק מזכיר דברי פילוסופים, אלא לימד הרבה אמונה, וממילא דברי הפילוסופים נדחים.

ד. לפעמים לרמב"ם לא היו הכלים לדחות, אבל כאמור מרן הרב קוק לא עסק בזה בכלל.

ה. הרב החשוב טוען שההרמוניה בעולם, היא הוכחה שד' ברא את העולם. אבל מזמן הוכחה זו הוכחשה. עיין ספריי הדלים יוצר אור והמאמין והפילוסוף.

ו. מרן הרב קוק לא כתב שהתורה היא לא ספר מדע. אמנם זה נכון, עיין מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה יד, שהתורה לא עוסקת במציאות אלא איך שהיא חייבת להיות. אלא, מרן הרב מסביר גיל העולם על פי דברי חז"ל (בראשית רבה ג, ז) "בונה עולמות ומחריבן", שהתהליך להגיע לעולם שלנו היה ארוך. עיין אגרות מרן הרב קוק, אגרת צא. ובכלל עיין ספרי הקטן 'מרן הרב קוק והאבולוציה', בו מצוטטים גדולי ישראל שמקבלים את רעיון האבולוציה: רבי עובדיה ספורנו, הרב שמשון רפאל הירש, הנצי"ב, בעל תפארת ישראל, בעל תורה תמימה, הרב אליהו בן אמוזג והג"ר גדליה נדל, תלמיד החזון איש.

ז. אכן לפעמים ד' בורא דברים פתאום, ולפעמים הוא בורא קמעא קמעא בדרך של אבולוציה, הכל בחכמתו העליונה.