קראנו בשבת האחרונה את הפרשה של אשת יפת תואר. ככל שהתבוננתי בפירושים התבהר לי עניין מדהים ורלוונטי שאין כדוגמתו. נקדים מספר עובדות שיקלו על ההבנה של המהלך:

א. הניסוח "כי תצא" מעיד כי המצווה מופנית אל עם ישראל כאשר הוא "בתוך" הארץ. וכן שאר המצוות הכתובות בפרשה, שלא להגיד גם שאר המצוות שתורה.

ב. המלחמה המדוברת הינה מלחמת רשות שעם ישראל יוצא אליה על מנת להרחיב את גבולות המדינה ולשפר את המצב הכלכלי שלה ע"י לקיחת שלל מהאויב, כולל שלל נפש.

ג. המצווה של אשת יפת תואר ניתנה כדי לשמור על טהרת צבא ישראל מזנות. במלחמות יש שבויים והעולם לא השתפר הרבה בעניין היחס לשבויים בכמה אלפי שנה האחרונים, בטח לא לשבויות. מעם ישראל מצופה לנהוג בכובד ראש, ואם איש ישראל יחליט לקחת שבויה לעצמו הוא כמעט בהכרח יהיה חייב לשאת אותה לאישה.

ד. עבד כנעני זהו מעמד של כל עבד מאומות העולם השייך לבעלים ישראלי. להלכה עבד כנעני חייב במצוות כאישה, כלומר חוץ מהמצוות שהזמן גרמן. כאשר הבעלים משחרר את העבד מעמדו הופך להיות גר ומותר לו לשאת אישה ישראלית אלא אם הוא ממוצא מואבי, עמוני, אדומי או מצרי שאז יש לו מגבלות נוספות.

ה. לעניין אשה יפת תואר, המעמד שלה יהיה "גיורת" בכל מקרה, בין אם השובה שלה בחר לשאת אותה, בין אם שחרר אותה.

מה היה קורה אם עבד כנעני או אשה יפת תואר היו משתחררים עם מעמד של "גוי"? בן האדם הזה אין לו מדינה לחזור אליה, או כי כבשנו אותה והעם שלו כבר לא מאכלס אותה, או כי כל בני המשפחה שלו מתו במלחמה, או סתם כי הוא רוצה להישאר ולגור בארץ.

גיור בעל כורחו של מתגייר

אנשים במעמד הלא מבורר הזה היו הופכים לגורם מתסיס בתוך אנו עצמנו, מצד אחד הבאנו אותם הינה ומצד שני לא עזרנו להם לבנות את עצמם כאן כאזרחים שווים. במקרה הגרוע אדם כזה יעבוד עבודה זרה וידיח את הסובבים אותו אחריו, במקרה אחר גרוע לא פחות, הוא יפתח תסכול מחוסר שייכות. וכאן באה תורתנו הקדושה ולוקחת אחריות בסדר גודל היסטורי ומלמדת אותנו שניתן לבצע גיור בעל כורחו של מתגייר.

אנחנו לא יודעים מה טיבם של היחסים של אותו עבד משוחרר או אשה יפת תואר עם הקב"ה ועם מצוותיו, אולי הם לא יודעים מילה בעברית, אולי בלב הים עדיין לא נטשו את העבודה הזרה שעבדו עד לא מזמן, אך התורה מכניסה אותם תחת חסותה עד לתיקונם העתידי. ובינתיים נחסך הרבה עוול, זנות, לשון הרע וחטאים שונים ומשונים שהיו מתגלגלים אלמלא היו מוכרים כגרים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתוך ערוץ הכנסת

במדינת ישראל בשנת התשפ"א הבאה עלינו לטובה יגורו אי אלו מאות אלפי אזרחים מזרע ישראל שהם לא יהודים לפי ההלכה. המצב נוצר כתוצאה מחוק השבות (שמוזכר הרבה לאחרונה), בפרט על הסעיף בו המאפשר עלייה למי שרק אביו של אביו היה יהודי.

הסעיף האמור בא כתגובה לזוועת חוקי נירנברג ואמור לתקן עוול היסטורי. ללא ספק נשמע כמו כוונה טובה, אך מה תעשה מדינת ישראל עם כל העולים שהם מזרע ישראל כאשר אלה ירצו להתחתן בארץ או להיקבר לצד בני משפחתם היהודים?

אות קלון על מדינת ישראל

בדיוק כנגד המתח המיותר הזה התורה אפשרה גיור בעל כורחו של מתגייר. במצב האידיאלי המדינה הייתה צריכה לעגן בחוזה העלייה עם מבקש האזרחות שבמידה ואינו יהודי לפי ההלכה, יידרש ממנו לעבור גיור כהלכתו, ברית מילה וטבילת מצווה. הוגן בסך בכל. אנחנו מדינת העם היהודי וזה מקובל על כל העולם (חוץ מעלינו עצמנו ואולי גם על חלק מהשכנים).

מה שקרה בפועל הוא שאנחנו כבר 30 שנה מקפחים חלק נכבד, תרתי משמע, מהאזרחים של עצמנו. אותם אזרחים מזרע ישראל משרתים בצבא, משלמים מיסים, פותחים עסקים, סטארטאפים וממלאים כל תפקיד אפשרי שנחוץ לקיום המדינה. ובו בזמן הם לא יכולים להתחתן ברבנות או לקבל שירותי דת בסיסיים שכל אחד נדרש להם בשלב כזה או אחר במהלך החיים.

יש לי הצעה כיצד נתקן את העוול ההיסטורי שנוצר מכוונה לתקן עוול היסטורי אחר. אפשר לכנס צוות הלכתי ומדיני שיקבע כיצד להשתמש בגיור בעל כורחו של מתגייר, להגדיר תהליך ולבצעו לאלתר. כל שנייה שעוברת ללא פתרון היא אות קלון למדינת ישראל ולנו כעם.

עולים עם שרת הקליטה שלעבר סופה לנדבר, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

לדוגמא, היה אפשר להגדיר שמעמדו ההלכתי של חייל צה"ל הוא מעין עבדו של כלל ישראל (זה גם ככה לא רחוק מהמציאות ואפילו נשבעים אמונים למדינה ולצה"ל) ועבור אלה שזה רלוונטי להם והם חפצים בכך להפוך את מעמד השחרור למעין שחרור עבד כנעני.

במצב כזה כבר מחר היה אפשר להוציא חייגן עם צו 8 לכל אלה שמסכימים לעבור גיור שכזה ולסיים את הסאגה. אלה שלא ישתפו עם זה פעולה יחתמו על וויתור ויישארו במעמדם הבעייתי, אך כבר יוכלו לטעון נגד המדינה שלא מאפשרת להם להתחתן כאן.

יהיו מי שיטענו שזה יגרום להתבוללות, אני טוען ההיפך. יש המון זוגות שבוחרים לא להתחתן ברבנות או לא להתחתן כלל בתואנה שהמוסד מושחת, מנותק, לא רלוונטי וכו'. אלה שעלו לארץ ישראל למרות מעמדם הבעיתי לכאורה ושירתו בצה"ל ואוהבים את המדינה הזאת, הם אלה שירוצו ראשונים לקיים חופה וקידושין כהלכתם באם יאופשר להם. ובכך תינתן דוגמא אישית חיובית ליהודים המיוחסים.

לשפר את מדד האחווה

מוסדות לגרוּת צדק ימשיכו להתקיים אך יתרכזו בכאלה שהם באמת גרי צדק ולא בכאלה שרק מבקשים להתאזרח באופן שוויוני. זה גם בוודאי יקל עליהם (על מוסדות) ועל מצפונם (של המוסדות ושל מתגיירים שלא על מנת לקיים תורה ומצוות).

התורה התירה את האפשרות של גיור בעל כורחו של מתגייר מתוך אחריות לאחווה של עם ישראל. בתקופה של אחאב היחס של עם ישראל למצוות היה כנראה בשפל הגדול ביותר בהיסטוריה אך יחד עם זאת הקב"ה היה איתם בכל הכיבושים הגדולים שהפכו את ממלכת ישראל למעצמה אזורית.

ההצעה של סמוטריץ' לא תטפל בתופעה (צילום: עדינה ולמן/ דוברות הכנסת)

אינני חושב שהוספת חצי מיליון יהודים ששומרים רק קצת ממצוות התורה (אני בכוונה נמנע מכינוי תלוש מהמציאות – "חילוני") למצבת עם ישראל בארץ ישראל תשנה דבר במדד שמירת המצוות, אולי אפילו תשפר אותו. מה שבטוח המהלך ישדרג פלאים את מדד האחווה.

"ישן מפני חדש תוציאו"

הגיור הזה הוא קלף שזו העת להשתמש בו. החל ממנו והילך, עולים לארץ שהם  מזרע ישראל יצטרכו לעבור את המסלול של גרוּת צדק.

אגב, ביטול הסעיף המדובר בחוק השבות גם לא ישנה דבר, הרי כבר יש חצי מיליון מזרע ישראל שנמצאים כאן. חוץ מזה אלה שאמותיהם לא יהודיות ורק אביהם יהודי ימשיכו לעלות לארץ. אולי האחוז היחסי שלהם מתוך המספר הכולל של העולים ירד, אך זה עדיין לא יטפל בתופעה רק "ישטח את העקומה"

יעקב נדלין, עלה מקזחסטן בשנת ה'תשע"ד, זרע ישראל, התגייר בבית דין צבאי בעת שירותו.