לאחר כעשור של עינוי דין, בג"ץ מפרסם היום (חמישי) את פסק הדין בעניין ביישוב מצפה כרמים, בו הוחלט כי היישוב יפונה בתוך שלוש שנים. פסק הדין ניתן ברוב קולות של שיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וסגן הנשיאה חנן מלצר, תוך התנגדותו של השופט ניל הנדל.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כתבה בפסק הדין: "יינתן על ידינו צו מוחלט המורה כי תופסק כל פעילות בנייה והכשרת הקרקע בחלקות 13 ו-23 בגוש מס' 19 באדמות הכפר דיר ג'ריר ותימנע הקמתם של מבנים בלתי חוקיים במקום".

"כמו כן יינתן צו מוחלט המורה שהמבנים המצויים בחלקות האמורות שנבנו שלא כדין יפונו, אך זאת לאחר שיימצא למחזיקים בתוך 36 חודשים מיום מתן פסק הדין מענה חלופי ראוי והולם בדרך של הקצאת קרקע חלופית ומבנים חליפיים או העתקת המבנים הקיימים אליה".

האשמים: המדינה וההסתדרות הציונית

הנשיאה כתבה כי: "אין להקל ראש במשמעות הקשה והכואבת של החלטה זו עבור התושבים שהשתקעו במצפה כרמים והקימו בו בית, משפחה וקהילה"

בהמשך, הפנתה חיות אצבע מאשימה למדינה ולהסתדרות הציונית: "במידה רבה, מצב הדברים שנוצר במקרה זה רובץ לפתחה של המדינה ושל ההסתדרות הציונית, ובהינתן המסקנה כי לא ניתן להחיל במקרה זה את הוראות סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי, אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו".

חיות הדגישה כי "גם כעת לא נתבררה עד תום השתלשלות האירועים המדויקת שהובילה למיקומו של מצפה כרמים בחלקות שבהן הוא הוקם לבסוף בשנת 2000. מה שעולה בבירור מהחומר המצוי בפנינו הוא שהייתה כוונה מפורשת להעביר את מצפה כרמים לאדמות מדינה או לקרקעות תפוסות שיהיו בתחום התוכנית המאושרת של היישוב כוכב השחר".

עם זאת, "בעת שמצפה כרמים הועתק למיקומו החדש היו הגורמים המוסמכים במנהל האזרחי מודעים לכך שיש אי דיוקים במפות הקיימות. ניתן היה לצפות שרשויות האזור ינקטו משנה זהירות כדי להבטיח שהמיקום שאליו מועבר המאחז אכן מאפשר את הסדרתו".

השופט חנן מלצר כתב: "בשים לב לכך שמשיבי הממשלה גרסו כי מצפה כרמים איננו נכלל בשטח צו התפיסה ולפיכך הממונה לא יכול היה להקצות את חלקות 13 ו-23 להסתדרות הציונית, והיא מצידה ממילא לא הייתה יכולה לאפשר התקשרות עם המתיישבים בהסכמי בר-רשות ביחס לחלקות אלו".

דעת מיעוט: להסדיר את היישוב

השופט ניל הנדל הדגיש: "הקושי בתיק זה לא נובע ממחלוקת בין הצדדים להסכם, אלא מטענתו של גורם שלישי – בעלי המקרקעין – כי עמדת הצדדים כיום ועמדת העדים שפעלו מטעמם בעבר אינה משקפת את העסקה שנערכה בזמן אמת".

הנדל גלל את העדויות שהיו לטובת המתיישבים בבית משפט המחוזי, והסביר מדוע אין לקבל את הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולפיכך לא לקבל את העתירה שהוגשה לבג"ץ, וקבע כי להסדיר את היישוב מצפה כרמים תחת תקנת השוק.

"מצפה כרמים – תוצאה של גזל ונישול"

מהאגודה לזכויות האזרח ויש דין שהגישו את העתירה נמסר: "פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן היום מוכיח את שטענו מלכתחילה: המאחז מצפה כרמים, כמו מאחזים רבים אחרים והתנחלויות רבות בגדה המערבית, הינו תוצאה של גזל ונישול. בין אם נעשו על ידי תושבים ישראלים ובדיעבד נפרשה חסותן של רשויות המדינה על פלישה וגזל זה, ובין אם הליך הנישול היה מכוון מלכתחילה, התוצאה זהה ואינה יכולה לעמוד בעינה".

"בית המשפט העליון קיבל את טענות ארגוני "יש דין" ו-"האגודה לזכויות האזרח", אשר ביקשו להצטרף כידידי בית משפט להליכים בעניין מצפה כרמים וקבע כי כי בחינת פעולות המנהל האזרחי והרשויות אמורות להבחן ראשית לכל מנקודת המבט של חובות הכוח הכובש כלפי האוכלוסיה האזרחית המוגנת וקניינה הפרטי. בית המשפט דחה את הטענות בדבר קיומה של "עסקה" ובוודאי את הטענות המלאכותיות של המדינה בדבר "תום הלב" של התושבים הישראלים באזור".

"ביקורת נרחבת נמתחה על עמדות המנהל האזרחי והיועץ המשפטי לממשלה אשר יצאו מגדרם על מנת להתכחש לטענות ממשפטיות ועובדתיות שטענו קודם לכן, הכל בשל לחץ פוליטי פסול שהופעל עליהם. העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה ושאר רשויות המדינה החליטו להתנער מתפקידם כשומרי סף ולנסות להכשיר בכל אמצעי ודרך את ההשתלטות והבינוי הבלתי חוקי של המאחז, מחייבת בדק בית וחשבון נפש ציבורי, מוסדי ואישי של העומדים מאחורי התנהלות זו".