לפני מספר שנים, לאחר סיום פגישתנו בחדרו במשכן האנציקלופדיה התלמודית שבבית כנסת ישורון בירושלים, שאל אותי מו"ר הרה"ג ר' זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל האם אני עם רכב ונוסע לכיוון ביתו שברחוב אלקנה? רק אז התברר לי להפתעתי שהרב היה נוסע מדי יום לביתו בתחבורה ציבורית, זוהי דוגמא אחת קטנה לפשטות הגדולה בה חי. בגילו ובמעמדו יכול היה להרשות לעצמו מזכיר, נהג וכד', אך הוא לא חש בכך כל צורך. ניתן היה לפנות אליו ישירות לשאלות והתייעצויות בלא לעבור דרך לשכות ומזכירים אותם ניתן למצוא לא מעט במקומות אחרים.

בכל פגישה קידם את פנינו במאור פנים מיוחד ובשמחה גדולה – גם כאשר היה זה בשעות מאוחרות של הלילה, בסיומו של שיעור שבועי במנחת חינוך ולאחר יום שלם של עיסוק בהרבצת תורה ובדיני תורה. בסגנונו המיוחד ובשליטתו המופלאה בכל מכמני התורה, לקח אותנו בחיוניות עצומה מסוגיא לסוגיא, ומסברא לסברא תוך דימוי מילתא למילתא, עד שביסס את תשובתו לשאלות שהבאנו לפתחו.

אך לא רק "תורה שבע"פ" קבלנו ממנו אלא גם "תורה שבכתב". בימים האחרונים שבתי לעיין בדפים הרבים המצויים ברשותנו והכתובים בצפיפות בכתב ידו ובהם הערות והארות רבות על ספרי כת"ר עליהם עבר בעיון. כמעט כל הערה והארה כמוה כשיעור שלם המשובץ במקורות רבים ובסברות ולעיתים גם בחידושים עובדתיים מעניינים.

אחד מהם, אותו צדה עיני, הוא דברים שכותב אודות תקנת הרבנות הראשית המחייבת אדם לפרנס את ילדיו גם מעל גיל שש. הגרז"נ זצ"ל מתקשה מדוע הצורך בתקנה והלא אדם מחוייב בכך מדיני צדקה. ובהקשר לכך מספר מה ששמע משופט ביהמ"ש העליון ד"ר קיסטר ז"ל, שטעם התקנה היה שבית המשפט האנגלי שהיה בזמן המנדט לא רצה לקיים פסק דין של בית הדין הרבני לחייב הבעל במזונות ילדיו מדין צדקה, בטענה שצדקה אינה בסמכות בית המשפט. על כן לא היתה לרבנות ברירה אלא להגדיר חיוב זה בתור תקנה – כדי שבית המשפט האנגלי יסכים לקיים זאת…

כאשר אני רואה את הדברים הרבים שכתב עבורינו, אני תמה לעצמי מהיכן מצא את הזמן להקדיש לכך, והלא מכון כת"ר היה רק אחד מני מוסדות ותלמידי חכמים רבים שעמדו עמו בקשר וזכו להדרכתו, לפסקיו ולשיעוריו. אין זו אלא גאונות עצומה עם סייעתא דשמיא מיוחדת, שאפשרה לו לעסוק בהעמקה בהיקף כה גדול.

שאיפה שיותר חברות יתנהלו בהתאם להלכה

מעבר לכך, דומה שלא אטעה אם אומר שהגרז"נ זצ"ל ראה חשיבות מיוחדת בתרומתו של מכון כת"ר להתנהלות כלכלית עפ"י ההלכה, והפרשת עם ישראל מאיסורים. כך עולה מהדברים שכתב לנו במהלך השנים. כך למשל כתב לנו בשנת תשנ"ו: "… שמחתי לראות מה שהוצאתם לאור טופס חוזה למכירת דירה המנוסח בהתאם להלכה… וזכיתם לזכות לרבים שלא יכשלו באיסור החמור מאד איסור ריבית, וכל הזכויות שיתקבלו על פי החוזה הם שלו על פי דין תורתינו הקדושה…"

ובשנת תשנ"ט: "ואין צורך לבאר גודל התועלת הן להסיר מכשול מהרבה שאינם יודעים הדינים או שלא שמים על לבם שמה שנוהגים יש בו חשש וכן מצד שני דברים שמחמירים מחוסר ידיעה…" ובשנת תשס"ח: "… וספר זה תועלתו גדולה לכלל ישראל לדעת האסור והמותר, ותקותי שעל ידי שירבו היודעים עניינים אלו זה ישפיע שכל החברות ירצו להעמיד חברתם על פי דין שיהיה כשר ומותר לכל ירא שמים להשקיע בחברתם".

כחלק משאיפתו להביא לכך שיותר ויותר חברות יתנהלו בהתאם להלכה, תמך בניסוח מחדש של היתר עסקא, בנוסח שיהיה מובן יותר למשפטנים הרחוקים מתורה, מתוך תקוה שעל ידי כך יאותו יותר חברות לחתום על היתר העסקא. נוסח חדש זה של היתר עסקא שנוסח ע"י מכון כת"ר זכה לאישור של מו"ר הגרז"נ זצ"ל.

לבסוף, אי אפשר שלא להזכיר את המכתב האחרון שזכינו לקבל ממנו, לפני שנה בדיוק, בי"ט אלול תשע"ט, אותו הוא סיים במילים: "יתן הקב"ה שחברות כלכליות יקבלו עליהם מה שהסיקו בכרך זה."

כשנפטר ר' אליעזר אמר ר' עקיבא: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן." כך אנו חשנו עם קבלת הבשורה המרה על הסתלקותו של מו"ר הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל.

ת. נ. צ. ב. ה.

_____________________________________________________________________________________

הרב שלמה אישון הוא רב מזרח העיר רעננה וראש מכון כתר לכלכלה עפ"י התורה. הגרז"נ זצ"ל כיהן כנשיא המון.