בית משפט השלום בראשון לציון דחה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד פעילת הליכוד אורלי לב.

כזכור, לב פרסמה סרטון בו נראה ילד אומר למפגינה נגד ליאת בן ארי 'את לא תדברי ככה על אמא שלי'. לב טענה כי מדובר בבנה של בן ארי, אך במשרד המשפטים הכחישו וטענו כי בנה של בן ארי היה בטיול בצפון.

המשך הפרסומים של הסרטון, ואיומים שהגיעו בעקבות זאת אל בנה של בן ארי באופן אישי, הביאו להגשת תלונה במשטרה ולכך שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש לבית המשפט בקשה להוציא נגד לב צו למניעת הטרדה מאיימת.

השופט כתב בפסק הדין כי בשל עדותה של ליאת בן ארי שהילד בסרטון אינו בנה, "נקודת המוצא היא, שאני מקבל את עדותה של עו"ד ליאת בן ארי שהבחור הנצפה בסרטון כמי שמתעמת עם השוטרים אינו בנה".

בפסק הדין מתואר כי לב החליטה כבר במהלך ההפגנה כי מדובר בבנה של בן ארי "מבחינתה, מכאן ולהבא, זהו בנה של עו"ד ליאת בן ארי עד אשר לא יוכח לה אחרת – מעין חזקה שבעובדה – תורה למשה בסיני – מסקנה שנטעה במוחה של המשיבה, אשר מיאנה להכיר באמת בעיוורון מכוון".

"היועמ"ש לא הגיב"

"כה מצער, לפגוש התנהלות שכזו, שבמסגרתה במחי מלל פה, מגיעים אנשים למסקנות שגויות על סמך אבק ראייתי – קש נידף ברוח – אך זהו קש שנחת גם נחת, ולמרבה הצער עשה את פעולתו".

השופט מציין שמיד כשלב הבינה שטעתה בזיהוי, עוד במהלך הדיון, היא יצאה מבית המשפט והתחילה למחוק את הסרטונים. השופט השהה את ההחלטה בעניין עד שיראה אם אכן נמחקו כלל הסרטונים.

לאחר שהתקבלה הודעה מטעמה של לב כי היא מחקה את הסרטונים, למרות שהשופט ביקש מהיועמ"ש לוודא את עניין המחיקה – לא התקבלה ממנו כל תגובה, כך שהשופט מניח שאכן כלל הסרטונים נמחקו.

"הייתה הטרדה מאיימת, נראה שלא תהיה"

השופט הדגיש: "הוצגו ראיות המלמדות, כי המשיבה נקטה כלפי עו"ד ליאת בן ארי ובנה בהטרדה מאיימת, כפי הגדרתה בחוק, ויש חשש כי הטרדה זו, באמצעות הפצת הסרטון תפגע בשלוות חייהם".

"יחד עם זאת, זהו חוק, שכשמו כן הוא ("חוק למניעת") המעניק סעד של חירום. הוא אינו צופה רק אל העבר – אל המעשים שנעשו, אלא שהוא מחייב את בית-המשפט להעריך את החשש להמשך התרחשותה של ההטרדה המאיימת בעתיד".

השופט הסביר למה החליט לא להוציא את הצו נגד לב: "כבר בעת הדיון, מיד לאחר שהיא האזינה להצהרת עו"ד ליאת בן ארי, כי אין מדובר בבנה, המשיבה הסירה את הסרטון וכל פוסט הקושר אותו אליה. זוהי התנהגות המלמדת על חרטה כנה – לא רק במלל אלא גם במעש".

"כאשר המשיבה, שהוזהרה, הכתה על חטא, הכירה בטעותה, פעלה להסיר את הסרטון, אין זה ראוי להוציא נגדה את הצו המבוקש. מעשיה של המשיבה, תוך כדי הדיון ולאחריו לימדו, כי היא למדה את לקחה, הפנימה את הפסול שבסרטון ובהפצתו, ולפיכך לא קיים עוד אותו "בסיס סביר להניח" בדבר קיומו של חשש עתידי להטרדה מאיימת מפניה, הקשורה בסרטון ובהפצתו".