בג"ץ קבע היום בדעת רוב של השופטים מני מזוז וג'ורג' קרא שאין להרוס את ביתו של המחבל נזמי מחמוד יונס אבו בכר שרצח את הלוחם עמית בין יגאל הי"ד. השופטת יעל וילנר הייתה בדעת מיעוט ותמכה בהרס הבית.

במהלך ההחלטה, בג"ץ הוסיף נדבך נוסף לעצירת ההרתעה לביצוע פיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל. השופט מני מזוז כתב כי הדבר הקשה ביותר בהוצאת צו הריסה לביתו של מחבל הוא "הקושי שבפגיעה בבני משפחה חפים מפשע, להם לא מיוחסת כל מעורבות או תמיכה במעשי המפגע".

מזוז כותב שחור על גבי לבן שאכן קיימת "זיקה ברורה בין המעשה של המפגע לבין הבית, שכן הפיגוע בוצע מגג הבית", אבל הסיבה בשלה הוא מתנגד להרס בית המחבל היא כיוון ש"הסנקציה מושא העתירה פוגעת בעיקר בבני המשפחה, אשתו ושמונת ילדיו, ששבעה מהם קטינים".

בכל פיגוע הפגיעה היא נגד משפחתו של המחבל

ואני חייב לשאול: בכל פיגוע שיודעים מי המחבל, הוא או נהרג או נעצר ויושב בבית הכלא (ומקבל משכורת מהרש"פ). אין אופציה שהסנקציה של הרס בית המחבל לא תפגע בעיקר בבני משפחתו? בהתחשב בקביעות בפסק הדין, באיזה מקרה מזוז וקרא כן יאשרו הרס בית מחבל?

הרי כל העניין של הרתעת מחבלים מביצוע פיגועים, הוא שידע כל מחבל שקם בלילה במטרה לרצוח ישראלים וחיילים שמעשיו יגרמו להרס בית משפחתו – מה שיפגע בהם.

כשבג"ץ מונע מהצבא להרוס את בתי המחבלים, הוא מביא למצב בו כל מחבל שקם לרצוח יהודים וחושב על בית משפחתו שייהרס, חושב גם על זה שיש לו את שופטי בג"ץ שיעצרו את ההרס והפגיעה במשפחתו.

שופטי בג"ץ ביכרו את משפחת המחבל על אזרחי ישראל

ההחלטה של מזוז וקרא באה לאחר שוילנר כתבה בפסק הדין כי בעבר נקבע כי "תכליתה ההרתעתית של התקנה עומדת בעינה ומצדיקה את הפעלתה, אף במקרים בהם יתר הדיירים המתגוררים במבנה הנועד להריסה לא היו מעורבים בפיגוע הנדון וכן חרף פגיעה פוטנציאלית של ההריסה בדיירים קטינים".

השאלה שעומדת בכל פעם בפני שופטי בג"ץ היא מאוד פשוטה: לבכר את הרתעת המשך הטרור הרצחני נגד אזרחי מדינת ישראל, או את משפחתו של המחבל?