בפרשת השבוע כתוב "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". במסכת ברכות (מ"ח ע"ב) נכתב על חלקו הראשון של הפסוק, "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", שברכת המזון דאורייתא, ונפסק שעל כן אם אדם מסתפק אם בירך ברכת המזון, הוא חייב לחזור ולברך.

בזוהר, ברעיא מהימנא על פרשת עקב, נכתב על חלקו השני של הפסוק, "אשר נתן לך", כי על כל ההנאות שבעולם שה' נותן לנו אנחנו צריכים לברך ברכה ראשונה, וכי על ידי הברכה אנו מעלים את הניצוצות הקדושים מבין הקליפות וגורמים לייחוד עליון.

כלי לקבל את השפע לפני האחרים

על ידי אותו ייחוד עליון נמשך שפע, במיוחד כאשר כשהברכה נאמרת בכוונה גדולה. כלומר, על ידי הברכה אנחנו גורמים שירד שפע ממקום עליון.

מי שמברך בכוונה, השפע ירד אליו בתחילה. כמו שאמר הקדוש ברוך הוא בכל מקום שאזכיר את שמי (על ידי ברכת האדם) אבוא אליך וברכתיך. השפע יגיע אליך קודם שיגיע לאחרים.

על ידי כך שאנו מברכים על האוכל שנכנס לפינו ברכה בכוונה, אנו עושים את עצמנו כלי לקבל את השפע לפני האחרים – ומתוך כך הופכים את עצמנו גם לצינור להעברת השפע האלוקי לעולם כולו.

הרב מיכה בלוך הוא מחבר הספר בנה ביתך כהלכה