דו"ח מבקר המדינה מצביע על כשלים אבסורדיים שגרמו לתקיעת הקמת מעון ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה החדשים.

כבר 25 שנה שעל הפרק נמצא הצורך בהקמת מעון רשמי נורמלי לראש הממשלה והקמת משרד מודרני המותאם לצרכים המתחדשים. בעשר השנים האחרונות תכננו במשרד ראש הממשלה את הפרויקט אבל הוא נתקע מסיבות הזויות של חוסר תיאום בין גופי התכנון, עיריית ירושלים והשב"כ. כעת, לאחר שהושקעו בפרויקט מיליונים בתכנון, ייתכן והוא ירד מהפרק בגלל אילוצי מקום ואבטחה.

לפי דו"ח המבקר בשנת 2009 החל בתכנון הפרויקט הוא הוקפא, הופשר בדצמבר 2012 מחדש, אך עד לדצמבר 2019 לא הושלם אפילו התכנון.

לפי בדיקת המבקר, מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018 , גיבש השב”כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים שנעשו בירושלים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. רק בסוף שנת 2018 נודע לשב”כ על מלוא השינויים, והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. בעקבות כך, הוקפא הפרויקט ונשקלת הקמתו במקום חלופי. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים.

חוסר התיאום בין האגפים גרם לבזבוז מיותר של שנה וחצי, עבודת המטה על הפרויקט התחילה בראשית 2016, אבל רק שנה לאחר מכן 'נזכר' השב"כ כי להתעדכן בשינויים בבירה. באוגוסט 2017 , כשנה וחצי לאחר שהחלה עבודת המטה, הגיש השב”כ את מרבית דרישותיו, בהיקף כספי של 270 מיליון ש”ח. בגין העיכוב, במשך כשנה וחצי בוצעה עבודת מטה המבוססת על דרישות מיגון לא עדכניות ובמשך כשמונה החודשים הבאים בוצעה עבודת מטה כדי להתאים את הדרישות המעודכנות למסגרת התקציב שנקבעה.

בנוסף, מנהלי הפרויקט, סגן ראש המל”ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשכ”ל, לא וידאו כי נמסר לאדריכלים כל המידע העדכני הדרוש להם לתכנון הפרויקט. כמו כן, נותרו סוגיות תכנוניות בלתי פתורות בפרוגרמה ובדרישות הביטחון. כל אלה גרמו לעיכוב בתכנון הפרויקט.

הועדה להסרת חסמים מעולם לא התכנסה

כדי למנוע פערים ביורוקרטיים מהסוג הזה ישנה ועדה להסרת חסמים, שתפקידה לתפוס את כל הקצוות ולאחד אותם לפעולה אחידה. אך מתברר כי ממועד הקמת הוועדה במאי 2014 ועד אוגוסט 2019 לא התכנסה הוועדה אף לא פעם אחת ולא נמצאה שום אסמכתה המתעדת את פעילותה. זאת אף שבתהליך ניהול הפרויקט היו חסמים מהותיים וכן היו פערים ניכרים בין לוחות הזמנים המתוכננים ובין לוחות הזמנים בפועל.

הפרויקט קודם בהיבט התכנוני – לאחר החלטת הממשלה על הקפאת הפרויקט משיקולי תקציב בשנת 2009 , פעלה חטיבת הנכסים באגף החשכ”ל, בשיתוף אגף תקציבים ופרויקטים במשרד רה”ם, לקידום הליכי התכנון של הפרויקט, כדי לייעל את הטיפול העתידי בפרויקט כשיאושר תקציב לביצועו. בדצמבר 2012 החלו ההליכים לאישור התב”ע לפרויקט ובמאי 2017 נכנסה תוכנית הפרויקט לתוקף לאחר שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז ירושלים.

בעקבות העיכובים, הוספת העלויות והיעדר המקום להקמתו, נשמעים כעת קולות על ביטול הפרויקט, כלומר כל המאמצים שהושקעו ילכו לטימיון.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה רואה חשיבות רבה בקידום הפרויקט שיהווה מעטפת תפעולית ואבטחתית מקיפה לפעילות הנדרשת. בעקבות חוות הדעת הביטחונית אודות מיקום הפרויקט והאיומים הנשקפים בעקבותיו, שהובאו לצוות המקצועי במשרד רק בשלבים מאוחרים בעבודת המטה, הוחלט באופן מיידי על השהיית הפרויקט במיקום שנקבע – החלטה שחסכה מיליונים רבים".

"ביוזמת הנהלת המשרד, עוד טרם דו"ח המבקר, ובתיאום מלא עם שירות הביטחון הכללי, החלה ומושלמת בימים אלה בדיקה של חלופה פונקציונלית ויעילה לפרויקט, תוך מתן דגש על צמצום עלויות, התייעלות מקסימלית והשפעה מעטה ככל הניתן של המבנה על הגרים בסביבתו. בשל העיכוב ביישום הפרויקט, הנחו גורמי הביטחון לבצע עבודות מיגון זמניות של המבנים הקיימים אשר טרם יצאו אל הפועל".