מותו של הסופר הישראלי יורם קניוק הציב את הציבור הדתי בדילמה: איך להתייחס לכותב המוערך שסירב לקבורה יהודית ותרם את גופו למדע?

אם שואלים את הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, התשובה ברורה: "למרות שאני כואב מאוד גם על ההחלטה האישית שלו, וגם על המאבק המשפטי שניהל, שבסופו נפרצה פרצה לרישום אזרחים יהודים כחסרי דת, אנו נדאג ברבנות הראשית שיהיה מי שיאמר עליו 'קדיש' במשך השנה הראשונה, כי אחרי הכל הוא יהודי", אמר בשיחה לynet.

דבריו של הרב מצגר באים על רקע יוזמה חרדית לומר קדיש לעילוי נשמתו של הסופר קניוק, שבאחרית ימיו ניהל מאבק להירשם כחסר דת. ברחוב החרדי קראו גם לומר משניות לעילוי נשמתו, על אף שלא נערך לו טקס קבורה יהודי.

אמש, עם פרסום הידיעה על פטירתו של קניוק, הביע ח"כ משה פייגלין צער על לכתו. "הרחק מדעותיו הפוליטיות, אני עומד ומצדיע לאיש הרוח המיוחד הזה", כתב בפייסבוק. "כתיבתו של קניוק, המקורית, הכנה, המטלטת, הרגישה , החושבת – תמשיך לעורר למחשבה, שנים רבות לאחר מותו".

לדברי ההספד הצטרפה גם סגנית שר התחבורה, ח"כ ציפי חוטובלי: "יורם קניוק כתב את אחת מהיצירות החשובות על מלחמת העצמאות. הספר תש"ח הוא ספרות חובה לכל מי שרוצה להבין את הנס הציוני."

שר הפנים, גדעון סער, הביע צער על מותו של הסופר יורם קניוק: "קניוק במשך עשרות שנים היה מעמודי התווך של עולם הספרות והיצירה הישראלי. סיפור חייו שזור בסיפור חייה של המדינה- לחם למען הקמתה ונפצע בשדה הקרב למען הגנתה ועצמאותה. גם מי שלא שותף לעמדותיו לא יכול שלא להעריך את התעוזה והכנות בה הביע את עמדותיו ואת יכולותיו הספרותיות הייחודיות".