ארבע שנים שח"כ ניצן הורוביץ מפמפם כי את הרצח בבר נוער היה 'פשע שנאה'.

הורוביץ איש תקשורת לשעבר וחבר כנסת מטעם מרצ, יודע את מלאכת הדמגוגיה היטב. שעות לאחר הרצח הוא כתב: "על פי כל הסממנים מדובר בפשע שנאה – פיגוע נגד הקהילה הגאה וכנגד כל הציבור החופשי בישראל".

הבנתם? תוך כמה שעות פיענח הורוביץ את הרצח וקבע כי מדובר בגורמים המתנגדים לסטייה החד מינית אותה קידם המועדון. מכאן העסק הלך והתגלגל לכדי הפגנת המונים בכיכר רבין כהזדהות נגד המתנגדים ליחסים החד מיניים. והשמועות הפליליות על מה שהתרחש בין כותלי אותו מועדון, הושתקו.

הריקוד על הדם היה אפילו חמור יותר מאשר בימים שאחרי רצח רבין. את יגאל עמיר עוד ניתן היה לשייך לאיזה מחנה אידיאולוגי כלשהו. אבל היורה האלמוני בבר נוער, היה תעלומה לא רק בזהותו אלא גם במניע.

הקמפיין של הורוביץ וראשי הקהילה "הגאה" הצליח להביא קבוצה של ח"כים להניח הצעת חוק לפצות את נפגעי 'פשע השנאה' בברנוער, כאילו מדובר בפיגוע על רקע לאומני. מה יגידו משפחות קרבנות הנרצחים בבנק בבאר שבע? למה הם לא פשע שנאה?

ארבע שנים של ריקוד על הדם, הסתיימו אתמול, כשהמשטרה חשפה כי לא מדובר ברצח על רקע אידיאולוגי של שנאת הומואים. אלא על רקע אישי. ככל הנראה מישהו שם נפגע ויצא במסע רצח נגד הפוגעים.

התגובה של הורוביץ, יו"ר השדולה 'הגאה' בכנסת, אחרי הודעת המשטרה הייתה אנמית: "הקטל הבלתי מפוענח בברנוער הטיל צל כבד במשך כמעט 4 שנים לא רק על הקהילה הגאה, אלא על החברה הישראלית כולה. התגובות לרצח מצד גורמים שונים חשפו את תהומות השנאה כלפי הקהילה הגאה והחברה החופשית."

ארבע שנים רקדת על הדם והאשמת גורמים המתנגדים לסטיות שלכם ברצח. הגיע הזמן שתתנצל!