מבחני המיצ"ב ושאר מבחני המעקב הינם סוגי מבחנים שמצומצמים לתחומי בדיקה מסוימים ולעיתים ממצאיהם אינם משקפים תמונת ראי אמיתית, בנוגע לאיכות ורמתם של תלמידי ישראל.

במקום לעסוק רק במבחני רמה, המשימה האמיתית של החברה היא לטפח מודלים הכוללים שאיפה מתמדת למימוש הפוטנציאל האישי, תוך נכונות למאמץ ואמונה ביכולתו האישית של כל תלמיד ותלמיד. לשם כך, זקוקה מערכת החינוך לאנשי חינוך מצוינים שיעברו תהליך הכשרה ממושך שבסופו יוטמע בהם ערך ההצטיינות כדרך חיים.

ראוי להדגיש כי המושג "מצטיינים" ו"הצטיינות" אינם תלויים רק ברמתו הקוגניטיבית של האדם, אלא בעיקר באינטליגנציה הרגשית שלו. עם זה, חובה לזכור כי כדי להצליח בתהליך ההצטיינות חייבים לצרף לכך את מידת הצניעות והענווה כי הם אלו שמאפשרים לנו להכיל את הסביבה, את השונה ואת האחר ולהסתכל לו בגובה העיניים.

בכך, אני מתחבר לדבריו של פרופ' אסא כשר בהקשר להצטיינות שבו הוא טוען, ובצדק כי השלב החשוב ביותר של מידת ההצטיינות, שנקראת בפיו "ההצטיינות הנעלה" דורשת את מידת הצניעות ואת מידת האומץ על מנת ולהצטיין. מי שמצטיין, אך לא קיימת בו אותה מידת צניעות וענווה ראויה, יתנשא בהתנהלותו והתנהגותו מעל אלו, שצריך להנהיגם, ויאבד במהירות את אמון תלמידיו, שכן מהר מאוד ייווצר פער מנטלי ותרבותי בינו לבינם.

גם היהדות, מאז ומתמיד, קשרה כתרים לתלמיד חכם שהינו צנוע בדרכו וראתה תמיד את הצניעות כבסיס לחוכמה. מי שצנוע, אף אם הוא מצטיין, תמיד ישאף להמשיך ללמוד מכל אדם. מערכת החינוך צריכה לאתר מורים, מורות וגננות שיש בהם היכולות להכנס לתהליך של הצטיינות כאמור לעולם בשאיפה מתמדת להמשיך, ללמוד ולהתפתח בתחומים רבים ומגוונים ולאו דווקא באלה שניתנים לכימות במבחני ידע ומבחנים אחרים דוגמת מבחני המיצ"ב, פיז"ה ואף בבחינות הבגרות.

יש לתת מקום ראוי ליכולות המגוונות והחשובות ביותר לפיתוח האינטיליגנציה הרגשית, שבלעדיה יתקשה אדם לעמוד בפני עצמו בבגרותו, ולחזק ערכים של רעות ותרומה חברתית בחינוך הבלתי פורמלי. ערכים אלו חשובים עד מאוד לקידומה וחיזוקה של החברה הישראלית ולצמצום פערים חברתיים, לא פחות מאשר אותם הישגים פורמליים.

==

פרופ' אבי לוי הוא נשיא מכללת חמדת הדרום הדתית לחינוך בשדות נגב ליד נתיבות.