איגוד הרבנים בישראל: "כשרות בדרכי נועם"

איגוד הרבנים בישראל הוא גוף שקם לפני כ-5 שנים ומטרתו לתת פיקוח על המזון הנמכר במסעדות ובתי עסק.

"הארגון הוקם על מנת לתת לבעלי עסקים שצריכים מענה, לאו דווקא מהרבנות", מסביר באולפן המנכ"ל היוצא של איגוד הרבנים בישראל מאיר רפאל חי ביטון."יש עסקים שנכנסו לפינה כזאת שהם רוצים לעשות כשרות של הרבנות רק שהתשלומים והעליות די גבוהים בשבילם".

באולפן סרוגים קיימנו ראיון משולש, עם מאיר רפאל חי ביטון, עם הרב חיים לוי נשיא איגוד הרבנים והרב אברהם ויצמן המנכ"ל החדש שכיהן במשך השנים האחרונות כראש מועצה דתית בחיפה קריית מוצקין מועצה אזורית גזר ובירוחם.

איך זה עובד בפועל?"מה שקורה, הוא בעל העסק מגיע אלינו, אנחנו מגיעים ורואים שהמקום עומד בקריטריונים להעניק פיקוח לעסק. אם זה רק עניין כספי אנחנו מעניקים את הפיקוח על המקום, ותמיד אנחנו מנסים ליישר את ההדורים עם הרבנות. כדי שהרבנות תיתן את המעטפת" רק לפעמים אנחנו נתקלים במצב שאין מענה מאותה רבנות מקומית, מסביר ביטון.

הרב חיים לוי מדגיש שבנוגע לעבודה בינם לבין הרבנות, "אנחנו נמצאים בתווך, אבל לא כתיווך בין הרבנות לבתי העסק. אנחנו באים לסגור חורים היכן שיש לקונות"."אני במסגרת עיסוקי הציבוריים, התוודעתי למצבים קשים מאוד בתוך הכשרויות, מכל הסוגים", הוא מספר ומצביע על הבעיה שמשגיח הכשרות מקבל את המשכורת ישירות מבעל העסק עליו הוא מפקח, מה שעלול לפגום בהליך הבדיקה שלו.

מאבדים מגע עם השטח

"ישנה תופעה בכך שהמשגיחים צריכים להיות כפופים תחת מנהלי המזון שהם נמצאים תחתם, בעל המאפיה, בעל הפלאפל, הוא זה שנותן את תלוש המשכורת למשגיח, ולכן מבחינת השכר למעסיקים, כשאותו משגיח מקבל את תלוש המשכורת בעצם מאותו בעל מאפיה עליה הוא מפקח" ולא מהרבנות.הדבר השני אותו מציין הרב לוי הוא הבעיה שהרבנות כגוף רגולטורי ענק מאבד לעיתים את המגע עם השטח, "

"הרבה פעמים קיבלנו פניות של בעלי מפעלים שאין ייחס אמיתי לכל בעל מפעל, לכל בעל חנות, זאת אומרת זאת מערכת מול האדם ולא אנושיות מול אדם. כששני הדברים הללו חברו להם יחדיו, ובא אלי תלמידי הרב מאיר, היה לי מובן שהוא האיש שיכול לסגור את הלקונות. הוא מביא את הלב הענק שלו, את החכמה, את ההבנה של התחום. הוא הוזיל את העלויות לבעלי העסקים בכמעט 50 אחוז"."הרבה מאנשי הרבנות ורבני הרבנות הם אפילו קרובי משפחתי", חשוב לו להבהיר, "הרעיון הטוב ביותר שהרבנות הייתה קוראת לאנשים כמו הרב מאיר ויפעלו תחתם, אנחנו נהיה המערכת מלמעלה ואתה תפעל מלמטה".

מקרה כמו פלאפל התאומים לא צריך לקרות

"הסיסמה שלנו היא כשרות בדרכי נעם", מוסיף הרב ויצמן. "לסתום חורים. אתה צריך לבוא עם יותר קירוב, עם יותר חיבוק, המקרה של פלאפל התאומים בכלל לא היה צריך לעלות לכותרות", הוא אומר."בעל הפלאפל אומר אני הייתי סגור חודשיים לא יכול לשלם, אני בטוח שאם אותו מנהל מחלקת כשרות, היה אומר טוב ידידי בוא נדבר עוד חודש, אני בטוח שבעל הפלאפל היה משלם גם על החודש הקודם, אלא מה? הגישה עם המודעות המפחידות הללו, מה? פתאום הוא מאכיל נבלות וטרפות באותו חומוס?".

"אנחנו לא נמצאים לפני 20 שנה של גישת המקל", הוא מסביר. "היום צריכים ללטף את עם ישראל הוא צריך חיבוק וחום, אני חושב שבחודשים הללו של הקורונה, אני רואה שהאיגוד הזה פועל בדרכי נועם, כשהייתי גם ראש מועצה דתית הנחתי את כולם ללכת בגישה הזו של קירוב".

"הרבנות זה כמו חיל האוויר, חיל האוויר הוא חייב גם תותחנים, רגלים וכ"ו", הוא מסביר. "אנחנו איפה שהרבנות לא הצליחה, אנחנו משתדלים להצליח בדרכים אחרות.

רוב הבעיות הם בין המשגיח, או המפקח לבין בעל העסק, של התנהגות לא ראויה".לדבריו של הרב ויצמן: "גם כשאתה מוצא ליקוי, יש לך 2 דרכים להטפל בליקוי, אתה יכול להעביר את זה בגוועאלד, או בדרכי נועם- התוצאה בסוף היא אותה תוצאה. כל הסטיגמה שנוצרה לרבנות לא בגלל שזה לא גוף טוב, זה גוף מצוין, אבל הכיוון צריך להשתנות".

מבקשים קודם כל לסדר דרך הרבנות

"חשוב להגיד שיש רבנויות שיש לנו קשר טוב איתם", מבהיר ר' מאיר. "אם מגיע בעל עסק, ואני אומר לו למה שלא תסדר עם הרבנות קודם כול? בוא נפגש עם הרב נשתה קפה, הרב בא שומע ואם אפשר לעזור, הוא עוזר, אבל יש רבנויות שאם אני בא ומנסה לעשות את השלום הזה, מבחינתם 'אל תתערב'".

המחיר על כשרות מהדרין או כשרות רגילה צריך להיות אותו דבר

מבחינה פרקטית אם מישהו פותח עסק, דוכן שווארמה או משהו אחר, הוא מגיע לאיגוד הרבנים ושם פותחים לו בקשה מסודרת, שולחים לו את המפקח, שבודק את המוצרים, שהכל מגיע עם אישורים וחותמות ומתאימים את הפיקוח לפי מה שקורה במטבח בבית העסק. לאחר מכן בעל העסק מעדכן אמצעי תשלום במערכת יש לו הסכם עם הארגון. את המשכורת של המפקח הם משלמים כאמור, כך שמבחינתו לא משנה אם העסק נסגר או לא, הוא מקבל את השכר שלו מהארגון.

הרב ויצמן: "יש כמה רמות של פיקוח, יש מקום שאתה נכנס ובקלות את רואה שאתה יכול לתת לו מהדרין, ויש מקום שאתה יכול לתת כשרות רגילה, המחיר באיגוד הרבנים הוא אותו דבר, כי העבודה היא אותה עבודה למעט מסעדות בשריות".הרב לוי: "אני זורק את הכיוון לרבני הרבנות, אנחנו רוצים לפעול בהרמוניה אנחנו רוצים להרבות הרבה וכשרות בישראל. ואפשר ליישר הדורים, אנחנו בעד השלום ולחזק את מעמדה של הכשרות".