אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

יש מי שנפגע מהמאבק הנשי – הפמיניסטי

לזכור שאפליה מתקנת היא אפליה, גם אם במובנים מסוימים היא מתקנת, ואי שם יש גבר שעבד קשה מאוד כדי להיות האדם הכי מתאים למשרה הזו, והוא יושב עכשיו בבית ולא יודע מה לעשות עם עצמו כי הוועד המנהל החליט שחייבים לקבל חמישים אחוז נשים

יש מי שנפגע מהמאבק הנשי - הפמיניסטי
  אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק; תמונה קטנה: ללא קרדיט)

השבוע שעבר היה ניצחון גדול לאחוות-הנשים. העתירה שלהן התקבלה במלואה בבית הדין הגבוה לצדק, והן זכו סוף סוף לרמה מסוימת, חלקית עדיין, של שוויון זכויות שכל-כך הגיע להן: לקבל אחוזת נחלה בתוך אחי אביהן.

זה היה שילוב מופתי של אומץ נשי, יחד עם חמלה וצדק משפטי, רק צד אחד היה חסר שם: הצד הנפגע. לקח להם זמן לעכל את העניין, אולי הם גם היססו קצת כי באמת זה לא אשמתן של בנות צלפחד, אבל בסוף גם הם הגיעו והתייצבו לפני משה: ראשי האבות למשפחת בני גלעד, וסיפרו, אולי בהיסוס, שבסופו של דבר יש פה משהו לא כל כך הוגן, שהנשים יקבלו חלק מנחלת השבט ואז יתחתנו וייקחו איתן את הנחלה אל שבט אחר. ומשה שוב שואל את ה' וחוזר עם התשובה: כן מטה בני יוסף דוברים, ומעתה בנות-יורשות חייבות להינשא רק בתוך המשפחה.

אני יכול לדמיין אותן, שמוטות כתפיים, דומעות אישה על כתף אחותה, כשכל ההישג הגדול, הדרמטי, התרוקן כמעט מתוכן. והתקווה לעצמאות אישית וכלכלית, כמו זו שיש לכל גבר, התנפצה מול חומות המנגנון. פעם נוספת. רק הרבה שנים אחר כך, הגמרא אומרת שהיה זה ט"ו באב, הגיעו חכמים לסוג של פשרה, והכריעו שדווקא בדור הכניסה לארץ שבו שורטטו נחלות השבטים חלה ההגבלה על הנשים, ומעתה והלאה הותרו בני ובנות כל השבטים לבוא זה בזה.

אני מאמין מאוד מאוד במאבק הפמיניסטי לשוויון, ועושה כל שביכולתי כדי לעזור ולקדם. אבל נדמה לי שדווקא כדי שהוא יצליח, ויישא פירות בני-קיימא, צריך גם להבין שיש לו מחירים, לדעת שתמיד יש צד נפגע. להבין שהסכמי-קדם-נישואין הן בשורה אדירה לבעיית מסורבות-הגט (בארצות הברית יש מאות רבנים שלא מוכנים לחתן בלעדיו), אבל יש גם מן הצד השני, הגברי, כמה וכמה נקודות לא פתורות סביב נושאים כמו מזונות והורות משותפת שצריך להקדיש להם בדחיפות חשיבה מחודשת.

לזכור שאפליה מתקנת היא אפליה, גם אם במובנים מסוימים היא מתקנת, ואי שם יש גבר שעבד קשה מאוד כדי להיות האדם הכי מתאים למשרה הזו, והוא יושב עכשיו בבית ולא יודע מה לעשות עם עצמו כי הוועד המנהל החליט שחייבים לקבל חמישים אחוז נשים.

עובדת קיומו של צד נפגע לא בהכרח תעכב אותנו מלעשות את הדבר הנכון. לפעמים יש מחירים שצריך לשלם. אבל כל עוד לא נסתכל להם בעיניים, משהו בניצחון יהיה תמיד חלקי, עקר. אין לנו מושג באיזה יום בשנה עמדו בנות צלפחד לפני משה; גם העתירה הנגדית של ראשי האבות לא קבעה יום חג לדורות; אבל היום שבו הצליחו גברים ונשים לעמוד אלו מול אלו, לשמוע זה את צרכיו של זה ולראות שאפשר גם לפעמים למצוא פשרות, זה כבר יום ששווה לקבוע לדורות, יום ששווה לרקוד אותו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
הבחור מקבל במה מכובדת משום מה
בצלאל | 14-07-2020 11:34
אבל הפעם נראה שהוא צודק
2
רוע צרוף זה נשים
פמיני | 14-07-2020 11:39
צריך להחזירם למטבח ולנעול את הדלת שלא יצאו. כמות הרוע שקיים באישה הוא אין סופי.