בית משפט השלום בקריות גזר היום (ראשון) על האחראי לרשת סרטוני המין בטלגרם אורן עוזיאל, את העונש החמור ביותר שניתן בישראל בנוגע לעבירות הטרדה מינית לפי "חוק הסרטונים" – 31 חודשי מאסר בפועל. אחיו, מאור עוזיאל, שסייע לו בביצוע העבירות, גזר 9 חודשים של עבודות שירות.

בנוסף, בית המשפט הטיל על הנאשמים קנס כספי בסך כולל של 8000 ש"ח, מאסר על תנאי וחייב אותם לפצות את הנפגעות בסך כולל של 92,000 ש"ח. בנוסף, הורשעו גם בפגיעה בפרטיות ועבירות נוספות.

האחים עוזיאל הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בהפצה שיטתית לאלפי משתמשי טלגרם תוכן מיני של צעירות ישראליות ללא הסכמתן. לצד הסרטונים, לרוב צורפו תצלומי פרופילים אישיים ברשתות חברתיות של המצולמות ובהן פרטים אישיים על מנת להוכיח לחברי הקבוצות שאלה נשים ישראליות שלא עובדות בתעשיית המין.

במהלך ניהול הקבוצות, אורן עוזיאל יצר 'בוט' ששימש לקטלוג, שמירה ואחזור של תמונות וסרטים. באמצעות ה'בוט' הופצו התכנים המיניים בצורה יעילה לכל דורש.

בנוסף לכך האחים עוזיאל הורשעו בצילום קיום יחסי מין שלהם עם קטינה כבת 16 שנה, ללא ידיעתה של הקטינה, ואורן אף הפיץ חלק מן הסרטונים באפליקציית הטלגרם.

"העלאה של רף הענישה"

כאמור, מדובר בעונש החמור ביותר שניתן בגין עבירות לפי "חוק הסרטונים" מאז חוקק החוק בשנת 2014. עורכי-הדין איתי גוהר ומורן אשול ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שניהלו את התיק, הדגישו כי "העובדה שבמרבית המקרים הנאשמים היוו רק חלק מ'שרשרת ההפצה', ולא המפיצים הראשונים של התכנים המיניים, לא הקהתה את הנזק שהסבו לנפגעות העבירה אשר סבלו מהטרדות בלתי פוסקות ומקשיים תפקודיים משמעותיים בעקבות הפרסומים. גזר הדין מסמן העלאה של רף הענישה בעבירות על 'חוק הסרטונים'".

במחלקת הסייבר בפרקליטות פועלים בזמן האחרון, ביחד עם המשטרה, להגביר את האכיפה על עבירות על "חוק הסרטונים". לפני מספר ימים הוגש כתב האישום בעל ההיקף הגדול ביותר על פי 'חוק הסרטונים' נגד נאשם שהפיץ אלפי תמונות וסרטונים לקהל של למעלה מ-100,000 משתמשי טלגרם.

"אין להקל ראש בייתור עדותן של הנפגעות"

בית המשפט קבע בגזר הדין כי "חשיפת עבירות אלה קשה בהיותן מבוצעות בדרך כלל נסתר מהעין וכורכות עמן לא פעם אלמנטים של סוד, אשמה, בושה וחשש מביקורת ושיפוטיות".

"זוהי אך תחילתה של דרך שהמשכה לא פעם גורר בירור חושפני ופגיעה חוזרת ונוספת, שכוללת הטלת ספק, אשמה ואחריות על נפגע העבירה. לפיכך אין להקל ראש בהסדר טיעון שאפשר הודאה ונטילת אחריות מצד הנאשמים וייתור עדותן של נפגעות העבירה".

בנוסף, קבע בית המשפט כי "הנפגעות אינן צד להליך אך שותפות מלאות בו. יש מקום לראות בהליך הפלילי כלי, בכל שלביו, להשיב הסדר על כנו ולאפשר ראיית הנפגעת כסובייקט ולגנות השימוש בה כאובייקט".

"נפגעות עבירה הן בעלות תפקיד בהליך הפלילי בשירות המדינה, כעדות תביעה להוכחת מעשי הפגיעה בהן  ובה בעת בערכים החברתיים המוגנים. לצד זאת, אין לשכוח כי קודם לכל אלה ואף לאחריהם, נפגעות הן נערות ונשים לעצמן שבמהלך חייהן נאלצו שלא מטובתן להיות מעורבות בהליך זה".