‏לאחר פרסום סרוגים לראשונה על בקשת השר רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי להתפצל מסיעת ימינה, תתכנס וועדת הכנסת ביום שלישי הקרוב כדי לאשר את ההתפלגות במפלה הציונית דתית. בימינה שותפיו עד לא מזמן צפויים להתנגד לפיצול.

מהכנסת נמסר כי "ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג תדון ביום שלישי, כ"ב בתמוז התש"פ – 14/7/20 בשעה 12:00 בבקשת ח"כ רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל, מסיעת ימינה".

לטענת התנועה לאיכות השלטון, השר פרץ מכהן בתפקידו בניגוד לחוק ועליו להתפטר. במכתבם לוועדה נאמר כי "פרץ פרש מסיעתו שלא במסגרת התפלגות ולמעשה מעל באמון שנתן בו הציבור. חוק יסוד: הממשלה קובע כי שר אשר פרש מסיעתו ולא התפטר מהממשלה סמוך לכהונתו, לא יכהן כשר בתקופת כהונתה של אותה הכנסת". ובשל כך על השר פרץ להתפטר מתפקידו כשר לכל תקופת הכנסת ה-23.

עם זאת גורמי מקצוע לא רואים קושי משפטי, מאחר ולא היה דיון בוועדת הכנסת שמגדיר אם הרב פרץ פורש או מתפצל כדין. בנוסף, מאחר וזומן דיון ויש רוב לקואליציה, מסתמן כי ההחלטה שתתקבל תהיה שהרב פרץ מתפצל כדין.

על התנגדות ימינה הוסבר, כי לפי החוק, הבית היהודי זו מפלגה נפרדת ויכולה להתפצל לסיעה נפרדת, ואין יכולת לסיעה הראשית להטיל וטו להתנגדות. מהנימוקים הללו עולה כי אין שום עילה להגדרתו של פרץ כפורש והוא יוכל להמשיך לכהן כשר לענייני ירושלים ומורשת.

על פי חוק יסוד הכנסת, נדרש ח"כ להגיש בקשת פיצול מוועדת הכנסת כדין, ואילו חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יהיה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת. עוד קובע החוק כי פרישה מסיעה מוגדרת בדיעבד גם כאשר חבר הכנסת מצביע בניגוד לעמדת הסיעה באשר להצעות אמון או אי אמון בממשלה, "ואולם הצבעה לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל תמורה בעד הצבעתו" לשון החוק.

בפועל, טוענים עוד בתנועה כי השר פרץ הצביע נגד עמדת סיעת ימינה בעניין הבעת אי-אמון בממשלה לא פעם אחת ולא פעמיים. כך למשל ביום השבעת הממשלה הצביע פרץ בעד כינון הממשלה ה-35 ובניגוד לעמדת סיעת ימינה, זאת משום שחתם עם רה"מ נתניהו על הסכם למינויו לתפקיד שר – תפקיד המהווה לטענתם תמורה לפרץ עבור כניסתו לקואליציה.