הקורונה צנחה אלינו אל תוך מערבולת פוליטית בעיצומו של משבר מנהיגותי וקרע חברתי משמעותי שאנשים ניסו לזלזל בו ולנצח בכל מחיר, לבסוף היא זו שכפתה ממשלת אחדות, שנרקמה בחמצמצות מרובה.

אבל בעוד הכותרות הכריזו חגיגית שזו ממשלת חירום לאומית, שתפקידה להילחם בקורונה בעיצומו של משבר אדיר, בפועל כל הצדדים המשיכו להתחפר ונסות להרוויח נקודות לקראת המערכה הבאה. החברים בממשלה הפריטטית מצפים למשבר הפוליטי הקרוב כדי שאם וכאשר יבוא, ידם לא תצא חלילה על התחתונה, ומצוקת הקורונה נדחית לסוף סדר היום של האלו שמניחים את הידיים על ההגה.

המספרים מזנקים, העסקים צונחים- המנהיגות מדשדשת. חוסר אמון וחשדנות מלווים אותה, והחשש הוא שאנחנו בצלילה אדירה אל עבר משבר וזה לא צחוק.

עוד ועוד הגבלות, יתקעו את גלגלי הכלכלה החורקים. גם ככה אנשים מנסים עוד להתאושש ולצאת מהגל הראשון וחלק מהעצמאים יכולים עכשיו לקבל מכה שתפיל אותם לקרשים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ממשלת אחדות? גנץ מתרעם שלא ניתן לו לדבר לאחר שהתקשורת יצאה בישיבת ממשלה (צילום: רועי אברהם/לע״מ)

המשבר הבינלאומי הזה אמור היה להביא אותנו להתאחד סביב המצוקות האמיתיות של האזרחים. כמו תמיד כשיש מלחמה ועם ישראל מתגלה בגדולתו, וכולם מתגייסים לעזור אחד לשני, אבל משבר אזרחי- רפואי כזה שאינו נודע, שאין תורת לחימה מסודרת לגביו, משאיר אצלנו את אותן מריבות ימין ושמאל ישנות. האיום המיידי מהשסע החברתי- פוליטי מעולם לא היה כל כך מוחשי.

נראה שהפוליטיקאים מנסים רק לשרוד, בסבך החשדנות, במקום להפשיל שרוולים ולהיכנס לעובי הקורה. היחיד שעושה את זה מהאופוזיציה הוא נפתלי בנט, שגם בקואליציה מודים אנשים, שעושה אופוזיציה אפקטיבית ועניינית וכך גם מומחים בתחום.

מי שחשב שאפשר להשתעשע בעוד ועוד מערכות בחירות, לא הבין ולא צפה שמשבר על משבר עלול להוביל לכאוס. שנה שלמה של הטחת האשמות במאה קמ"ש, לא נפתרו באבחת חתימה על הסכם המעוגן בחקיקה מהפכת סדרי משטר, כשאין אמון קשה מאוד לתפקד- גם בעיצומו של משבר. וזו התוצאה, וכל מי שמגביר את מפלס האשמות, וכל מי שרוצה בכל מחיר לנצח מגביר את חומת אי היציבות.

נקווה שמישהו יתעשת שם וישלבו ידיים להוביל אותנו בבטחה אל קרקע יציבה, לפני דרדור נוסף במצב. בסוף, בניגוד לראש הממשלה, אין לנו מדינה חליפית.